פסח מזמן חלף, האורות כבו לאיטם, והנה השגרה פוגשת אותנו – לפעמים היא מגיעה עם שקט מבורך, ולפעמים עם עומס שיושב על הכתפיים. בתוך המציאות המורכבת שאנו חוות, טבעי להרגיש רגעים של דריכות, דאגה או אפילו מין עייפות כזו של הלב.
אני רוצה ללחוש לך משהו שאני אומרת לעצמי בכל בוקר, ומשתפת בו את הנשים בקבוצות שאני מנחה:
את נמצאת בדיוק במקום שבו את צריכה להיות.
אין שום טעות מלפניו. שום דבר בחייך לא קרה במקרה. הניסיונות, ההורים שגידלו אותנו, המציאות שבחוץ והסערה שבלב – הכל תוכנן עבורך בדייקנות ובאהבה. אם את כאן, סימן שיש בך את הכוחות לא רק "לצלוח" את זה, אלא לצמוח מתוך זה לטוב.
איך אנחנו מחזירות את החיוך והחוסן ליומיום שלנו? הנה 3 דרכים פשוטות לחיבוק פנימי:
- לתת שם למחשבה – בנשימה עמוקה
כשהראש עמוס ב"מה יהיה?", נסי לא להיבהל מהמחשבות. דמייני אותן כרעש רקע חולף. אמרי לעצמך ברוך: "הנה המחשבה המודאגת שלי הגיעה לבקר".
שורש האמונה כאן הוא הידיעה שאת הרבה יותר מהמחשבות שלך. את נשמה טהורה שמוחזקת בידיים טובות, והרעש הזה? הוא רק זמני.
- להרגיש את ה'יש' – כאן ועכשיו
החרדה זורקת אותנו קדימה, אבל השם נמצא כאן, בהווה. קחי רגע, חפשי בחדר 3 צבעים שמרגיעים אותך, הקשיבי ל-3 צלילים, והרגישי את הרגליים יציבות על הרצפה.
זוהי עבודת השם של הרגע הזה: להסכים להיות נוכחת, לנשום, ולהרגיש איך בכל פרט קטן יש השגחה וחיים.
- הצעד הקטן – ניצחון של אור
הפחד רוצה שנצטמצם, אבל את נועדת להאיר. אל תחכי שהפחד ייעלם לגמרי. בחרי פעולה קטנה וטובה – חיוך לעצמך במראה, מילה טובה לילד, או תפילה קצרה מעומק הלב – ועשי אותה יחד עם הפחד.
בכל פעם שאת פועלת מתוך טוב למרות הקושי, את מגלה מחדש שהכוח האלוקי שבך גדול מכל משבר.
שנזכה תמיד לזכור שאנחנו מוקפות באהבה, ושהלב שלנו מסוגל להתרחב ולמצוא מרחבים של שפיות ושלום בתוך כל שגרה.
על הכותבת: אביגיל קולר (MA) היא תרפיסטית באמנות ומדריכה מוסמכת בגישות CBT ו-ACT, בעלת ניסיון קליני של מעל 15 שנה. מלווה נשים בתהליכי טיפול רגשי וחוסן יהודי, ומדריכה קלינית למטפלות.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:
בשביעי לאוקטובר, אפשר כבר לחזור? | טור בליווי השיר 'אפשר לחזור'
שום דבר לא 'דפוק' אצלכם, אתם רק צריכים את הסוד לאנרגיה טובה | נחמי דורי
מי נבחרה לאומנית השנה על פי סקר קול כבודה?
הורים לילדי קשב? החג הזה אתם מצליחים להאיר להם עם אימון רגשי בייתי שעובד באופן מוחשי
מה קורה כשדמות שאמורה להיות מייטיבה הופכת למפלצת? (להאזנה)
