ההתנהלות הכספית היומיומית שלנו, כמו גם ההחלטות המשמעותיות סביב הכסף, יושבות על רבדים עמוקים בנפש: חוויות שספגנו, התנהלות שפגשנו ותפיסות שהתקבעו לנו בתודעה – כל אלו ממשיכים לנהל אותנו בלי שתמיד נהייה מודעים.
ישבנו לשיחה מהפכנית ששינתה לנו תודעה, יחד עם אשת שיווק בישראל ובארצות הברית, ופסיכולוגית עם כלים קליניים שיורידו את האג'נדות לפרקטיקה מעשית. השילוב הקטלני בין נשות המקצוע, הוביל אותנו לליגה אחרת של משאבים פנימיים.
אז משהו סיפור הכסף שלך, ואיך את מנצחת את האמונות הישנות שתוקעות אותך? ברכי שגב פסיכולוגית בהתמחות קלינית, יזמת עסקית וחברתית, ומיכל נעמת אשת עסקים על ציר ניו יורק ישראל, מסחררות אותנו בתדרוך אדיר.
הייתי אז ילדונת קטנה, שהולכת למכולת עם רשימה שאמא ביקשה לארוחת ערב. איכשהו על ציר הכביש הראשי, פגשתי את המטבע הראשון. ולאחריו עוד אחד. ועוד מטבע. נראה שלמישהו התחוררה שקית ניילון, והמטבעות נשרו מתוכה אחת אחרי השנייה. שלושים וארבעה שקלים ושבעים אגורות היה השלל. זוכרת עד היום את האדרנלין שעף לי בדם. הלחיים שלי סמקו חזק, וההתרגשות מילאה את נים. ילדה בכיתה ב' שמצאה את האוצר הגדול. נכנסתי למכולת בתחושת אבירות, וניגשתי ישירות למקרר החלבי. בחרתי במעדנים הכי מפנקים, אלו שהאחים שלי בטוח יאהבו, ועדיין נשארתי עם עודף לקנות את הקליק המתוק, השקיות הירוקות של הקורנפלקס מצופה שוקולד, שעלו אז שלוש בעשר.
חווית השחרור המטורפת שהייתה לי אז, נחקקה לי בעצמות, ומשהו נפתח בלב. החירות הזאת, שאת נכנסת לסופר, והאפשרויות פתוחות בפניך, הציתו לי תחושות חדשות שלא הכרתי קודם לכן. הייתי ילדונת בכיתה ב', אבל בעולם שלנו, גם ילדים בני שלוש מודעים לקיומו של הכסף. המטבעות בארנק של אמא, השטרות בכיס של אבא, קופות הצדקה בגן והאנשים שנוקשים על הדלת ומבקשים צדקה – כל אלו מסגירים את האמת של החיים – הכלכלה שלנו נשענת על מטבעות, וכבר בגיל צעיר מאוד אנחנו פוגשים כסף.
החוויות שניתקל בהן במהלך שנות הילדות המוקדמות, יעצבו את ההשקפה הכספית שלנו. אנחנו לא מדברים כאן על תפיסה רוחנית – חינוכית, שהפרנסה היא ישירות מבורא עולם. זאת נקודת המוצא שעליה אין חולק ועוררין. מגיל צעיר אנחנו מפנימים שבורא עולם הוא זן ומפרנס לכל, ומזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד ראש השנה. הגזירה אמת והחריצות שקר, וכל ניסיון להרוויח כסף – אם זה לא מה שנגזר עלינו ממרומים – זה פשוט לא יגיע אלינו. אלו אמונות יסוד יצוקות, עליהן אנחנו מבססים את חיינו. זאת האמת הפשוטה של החיים שאין עליה עוררין. ומתוך נקודת המוצא הזאת, של בורא עולם זן ומפרנס אותנו, נוכל להתייחס גם לרובד הנפשי של הכסף. בתוך השפע שבורא עולם הוריד לנו ממרומים – איך אנחנו מתייחסים לשפע הזה. האם אנחנו מרגישות אשמה, שאיננו ראויות לכל הטוב הזה, או חלילה מתעורר בנו קצה קצהו של כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה? האם אנחנו יודעות לקבל את הטוב שהקדוש ברוך הוא שלח, ולהשתמש בו בצורה מושכלת שתקדם אותנו מבחינה אישית ורוחנית. ובכלל, איזה השתדלות אנחנו עושות כאן בעולם, כדי למשוך אלינו את השפע שמחכה לנו למעלה, ואיזה מסע נפשי-רגשי-התפתחותי אנחנו עוברות, כדי לזכות לחפון ידיים בכל הטוב שמחכה לנו?
"כל אחת מאתנו גדלה עם תפיסת כסף שונה", פותחת מיכל נעמת, אשת עסקים על ציר ניו יורק – ישראל. "התפיסה הזו התעצבה והתקבעה בתוכנו לאורך השנים, ולכן לא תמיד קל לשנות אותה. אחד הדברים שהכי עוצרים אותנו מלהרוויח יותר הוא לא הידע העסקי – אלא הסיפור שאנחנו מספרות לעצמנו על כסף. המחסומים הנפוצים הם על פי רוב פחד להעלות מחירים, פחד שלקוחות יסרבו לשלם בתואנה שהמחיר יקר להם מידי, קושי של אשת העסקים להאמין שמגיע לה להרוויח יותר, צורך לרצות את הסובבים ולהיות איתם נחמדה, וכמובן האמונה השגויה שמאפיינת הרבה מאוד אנשים, שכסף חייב להגיע דרך מאמץ ושחיקה, ואין היתכנות להרוויח כסף בפחות עמל. הרבה פעמים התקרה העסקית שלנו היא בכלל תקרה רגשית, ומה שנצטרך לחווט מחדש זה לא את הטכניקה העסקית אלא דווקא את התחושות שלנו כלפי העסק. ברגע שהחוויה תתייצב על מקום של אמון בכך שאני ראויה להרוויח יפה, ההתנהלות הטכנית בעסק תשודרג באופן אוטומטי".
אין ספק. ההתנהלות הכספית שלנו יושבת על הרבה מאוד פסיכולוגיה. ברכי שגב, פסיכולוגית בהתמחות קלינית, יזמת עסקית וחברתית, מסכימה עם כך שהנושא מרתק. "אנחנו יהודים מאמינים, ויודעים שבני חיי ומזוני הם בידיים של בורא עולם, ורק הקדוש ברוך הוא שולח את הפרנסה. לצד זאת, נוכל להתייחס לנושא ממקום פסיכולוגי מרתק. כסף הוא לא רק אמצעי חליפין, של אפשרות לבצע רכישות בתמורה למטבעות שיש לנו ביד. לכסף יש משמעות רבה על הזהות שלנו, על האופק העתידי שלנו, וכמובן גם על היכולת להיות ביצירה. בסולם הצרכים של מאסלו, יצירה עשייה והגשמה עצמית ממוקמות ברמה הגבוהה אחרי שהצרכים הפיזיים והנפשיים של חום ואהבה סופקו לאדם". שגב מוסיפה באגביות, שאת פירמידת הצרכים של מאסלו מאתגרים דרי רחוב, שיכולים להיות אומנים שמשיגים מימוש עצמי, ובכל זאת, את הצרכים הפיזיולוגים הבסיסיים אין להם, אבל בואו נשאיר את זה ב'צריך עיון'.
"לאנשים שזכו למשוך אליהם את השפע משמיים, יש תכונות אופי מאפיינות", ממשיכה שגב. "מחקרים מצביעים על חוסן מנטלי ועל ויסות רגשי שנקשרים בכך. ישנו מונח פסיכולוגי שטבעה פרופ' אנג'לה דאקוורת. המונח נקרא Grit והוא למעשה מתאר שילוב קריטי בין שני מרכיבים המובילים להצלחה ארוכת טווח. שני המרכיבים כוללים תשוקה ולהט להשגת מטרה, וכן התמדה לאורך זמן. אם נפשט זאת למעשה, נוכל להצביע על התכונה של נחישות מול תסכול, כלומר היכולת לשמוע "לא" או לחוות כישלון עסקי מבלי לחוות קריסה של האגו, הוא זה שיביל את האדם להצלחה. אם תקשיבו לשיתופים של אנשי סטארטאפ גדולים שהצליחו בענק, תגדלו דבר מפתיע. על פי רוב הם מספרים על כישלונות רבים בדרך להצלחה. הם מתארים כיצד ניסו ונכשלו, ובכל זאת המשיכו לנסות ולהיכשל, שוב ושוב, עד שהצליח להגיע בסייעתא דשמיא לפריצה הגדולה. הזווית של אנשים שמייצרים כסף, והמכנה המשותף שמלכד אותם, היא בעיקר היכולת שלהם לראות את הכישלון כמידע חשוב שאמור לשרת אותם. מבחינתם אין כישלונות – יש מסע. הם לא מגדירים את הזהות שלהם בהתאם להצלחה או לכישלון שחוו בדרך. אם הם נכשלו, הם לא לוקחים את זה למקום אישי, שהם לא מספיק מוצלחים. הם רואים את הכישלון כאלמנט ספציפי שמלמד אותם עוד משהו חשוב בדרך להצלחה. לרוב, לאנשים האלו יש להם סבלנות ברזל".
תכונה נוספת ומוכרת יותר, שמאפיינת את אותם אנשים מצליחים, היא דחיית סיפוקים ותפיסת זמן ארוכה. "האנשים האלו לא ניזונים מפידבק של כאן ועכשיו. הם רואים את המערכת לטווח הארוך, ולוקחים את הזמן. יש להם יכולת להשקיע משאבים היום, כדי לראות את התשואה בעתיד הרחוק. היכולת הזאת נובעת מתוך הכרה שתהליכים עמוקים דורשים הבשלה, ואין קסם חד".
שגב מציינת שבימינו בולטת במיוחד התכונה של גמישות פסיכולוגית, שנובעת מחוסן נפשי מצטבר (Psychological Flexibility) השוק משתנה, המציאות משתנה. מי שנעול על קונספט קבוע מראש, יישבר. במיוחד בעידן של היום, בו השוק משתנה ללא הפסקה, נוקשות היא הדבר הכי לא יעיל בעסקים. לעומת זאת, מי שיודע לזוז עם השינוי, ולנוע בהתאם להתפתחויות, ממשיך לייצר ערך לסובבים, והערך באופן אוטומטי מתורגם לכסף. נראה שאנשים שמהססים או ממתינים לרגע הנכון מתקשים לנוע מתוך תעוזה, ומה שמנהל אותם לרוב זו ההימנעות והחרדה. ייצור כסף דורש לעיתים קרובות לקחת סיכונים מחושבים. התכונה כאן היא לא חוסר פחד, אלא היכולת לפעול לצד החרדה ולא לתת לה לשתק אותנו".
טרנד תודעה שפע – הסיכון
מדברים היום הרבה על תודעת שפע. לפעמים אנשים לוקחים את זה למקום מנותק מהמציאות. מהי תודעת שפע כשחשבון הבנק שלך במצוקה?
שגב מתייחסת למוקש. "לדעתי יש היום נטייה מסוכנת לחשיבה מיסטית כמעט, המציגה "תודעת שפע" כמעין קסם שבו אם רק נדמיין כסף הוא יופיע. כשאדם נמצא במצוקה כלכלית ממשית, האמירה הזו עלולה להיות מנותקת ואפילו מסוכנת. בראייה פסיכולוגית בוגרת, תודעת שפע בזמן משבר היא לא הכחשת המציאות, אלא היכולת לא לצמצם את הזהות שלי למצב החשבון הנוכחי. ולשמור על חווית ראיות. תודעת שפע היא החוויה הבסיסית הפנימית שלי ביחס לכסף. ההבנה שאני ראויה לחיות עם שפע, ואם כרגע המצב מצומצם, זה לא הופך אותי לבלתי ראויה. זה לא אומר שאשחרר חלילה כסף שאין לי. ממש לא. אבל זה אומר שבתוך הלב שלי, באמונה שלי, אני אדע שהשפע יכול לבוא אלי. מדובר בהבדל שבין חוסר אונים נרכש, שבו המצוקה מביאה לקיפאון, התבוססות וחוסר עשייה, לבין תחושה של מסוגלות עצמית, בה האדם מאמין במשאבים הפנימיים שלו, ומתפלל לסייעתא דשמיא שיזכה להשתמש בכוחות שקיבל משמיים, בשביל להיחלץ מהמשבר ולייצר בחזרה את המצב הכלכלי".
שגב ממשיכה ומתארת ששפע במצב מצוקה, פירושו להרים את הראש מהחרדה המכווצת, לראות את היצירתיות, הקשרים והיכולות שעומדים לרשותי, ולשאול באופן אסטרטגי: "איך אני משתמשת במה שיש לי כדי לייצר את מה שחסר לי?". בעברית פשוטה לבחור לראות את חצי הכוס המלאה. מבחינה מדעית, כיום מחקרים מראים שאנחנו אכן יכולים לזמן מציאות, זה ביולוגי מאוד, ולו בגלל שהמוח מחפש מה שנספר לו שאנחנו רוצים למצוא. "חוקרים מתחום מדעי המוח מכנים זאת בשם מערכת ההפעלה הרשתית (Reticular Activating System – RAS). זוהי קבוצת תאים בגזע המוח שמתפקדת כמסנן המידע של המוח. באמצעות הרשת, המוח מסנן מיליוני גירויים סביבתיים בכל שנייה ומעביר למודעות שלנו רק את מה שרלוונטי. כך שלבחור לראות טוב זה אפשרי מאוד. אנחנו פשוט מבקשים מהמוח שיסנן לנו את הטוב, ויזין אותנו בזה. אין מציאות בה הטוב אינה קיים. יש מציאות בה המוח סינן אותה והוא לא נכנס לנו לתודעה. יותר מזה, יש מושג של תשומת לב סלקטיבית, כלומר, המוח מתוכנת למצוא את האנשים, המקומות וההזדמנויות התומכות במטרותינו. מדובר במנגנון הישרדותי מאוד, אבל אם נדע לנהל אותו – הוא ישרת אותנו ויעזור לנו להשיג את מה שאנחנו מבקשים".
שגב מוסיפה שהרעיון של תודעת שפע, הכרת תודה וראיית הטוב, קשורה גם לגמישות מוחית (Neuroplasticity) . "ככל שאנחנו מתרגלים חשיבה חיובית או מיקוד על מטרה מסוימת, המוח יוצר נתיבים עצביים חדשים, מה שמשנה את האופן שבו אנו תופסים ומפרשים את המציאות שלנו. וזה מדהים שווה לנסות".
מיכל נעמת חותמת על כל מילה, וממקום של אשת עסקים מוסיפה רובד נוסף. "תודעת שפע היא לא להתעלם מהמציאות ולא לשכנע את עצמך שהכול מושלם כשחשבון הבנק במינוס. תודעת שפע אמיתית היא היכולת להסתכל למציאות בעיניים, בלי להיכנס לפחד, שיתוק או תחושת חוסר אונים. העובדה שחשבון הבנק כרגע במצוקה – אינה משתקת את האדם. הוא לא מדרדר מנטלית ורגשית כתוצאה מהיעדרו של הכסף, אלא מבין שהמצב הנוכחי לא מגדיר את הערך האמיתי שלו, ושגם אם כרגע יש קושי – עדיין אפשר לחשוב בבהירות, לקבל החלטות נכונות ולפעול מתוך אחריות ולא מתוך לחץ. הוא לא להוט להוציא כסף, כדי להוכיח לעצמו שהכל בסדר. הוא מנהל את המשבר בצורה מושכלת, וזוהי תודעת השפע האמיתית עליה מדברים. צריך להיזהר שלא להבין אותה בצורה לא נכונה. שפע הוא לא כמה כסף יש לך היום בחשבון. שפע הוא מערכת היחסים שלך עם כסף, עם הזדמנויות ועם היכולת שלך ליצור שינוי".
הפער בתוך הבית
לא תמיד אנחנו זהים בתפיסת הכסף שלנו, או ליתר דיוק, רובנו לא עיצבנו בתודעה תפיסת כסף זהה לגמרי, כמו שיש לאדם שחולק איתנו את חשבון הבנק. פער מנטלי זוגי בתפיסה הכלכלית, יכול לגרום למצוקה לשני הצדדים. לפעמים האישה אוהבת לשחרר כסף בקלות, כשהבעל מנוהל עם אג'נדה מובנית של חיסכון, וכך להיפך. מה עושים כשתפיסת הכסף בתוך הבית, אינה זהה אצל בני הזוג?
"אני לא מטפלת זוגית", משיבה שגב ספונטנית, "אבל כמו בהרבה דברים בחיים, כסף הוא סוג של שפה וקשר שלנו עם העולם. אנחנו משליכים עליו הרבה מאוד חלקי עצמי, אם זה בקנייה רגשית או חרדות או שליטה קיצונית, כסף הוא משאב קיומי ומתכלה, וכיון שכך, הוא מפגיש אותנו עם סופיות החיים עם חוסר האונים ו/או עם חלקי החיים. כשיש לבני זוג אישיו של כסף זה יכול לנבוע מהרבה מקומות של פערים אחרים, בין אם תרבותיים ודפוסים מבית, או כאמור ההיבט הנפשי. לפעמים כסף הוא כסף ולפעמים הוא סיפור עמוק יותר ורחב יותר. אנחנו נראה לא פעם התנהגויות דומות בעוד תחומי חיים או שדרך הכסף יש פיצוי משמעותי על שליטה או אי שליטה וכדומה".
@כימייה רב דורית
הפסיכולוגיה מעידה שהיחס שלנו לכסף מעוצב במידה רבה על ידי חוויות הילדות שלנו. "כסף במובנים רבים מהווה אמירה משמעותית של ביטחון או עצמאות, לצד זה של חרדה והישרדות", מרחיבה שגב. "כבר אמרו חז"ל בעל המאה הוא בעל הדעה, הורים משתמשים לפעמים בכסף (במודע או שלא במודע) כדי לשמור על שליטה ועל הילד קרוב אליהם 'כל עוד אני משלם, אתה תעשה מה שאני אומר'. בבגרות הילדים מנסים לערער את הסמכות הזו, גם באופן לא מודע, בקשת כסף, או לחלופין בזבוז כסף שהרוויחו בעצמם, אחת הדרכים שלהם לומר 'אני אדון לעצמי, אתם לא תחליטו עליי'.
באשר לפערים בין הדורות או סיפורי הצלחה נוצצים של "הילד משכונת עוני שהפך לאיל הון או סיפור הצלחה", נראה שהם בעלי אפקט פסיכולוגי מהפנט. הם נוגעים באחד המיתוסים הכי חזקים מיתוס ה"מוביליות החברתית" והאמונה שהכול אפשרי אם רק תרצה מספיק. אבל האפקט העוצמתי שלהם הוא חרב פיפיות פסיכולוגית וחברתית. לצד ההשראה, הם מייצרים עיוותים. הסיבה הראשונה שהסיפורים האלה נראים לנו עוצמתיים כל כך היא "מתאם סטטיסטי מדומה". התקשורת והחברה נוטות להבליט את היוצא מן הכלל, האחד שהצליח, ולהתעלם לחלוטין מהכלל, האלפים שנשארו מאחור למרות שעבדו קשה אולי אף יותר. הורים לפעמים משתמשים בסיפורים האלה כדרך להטפת מוסר או להשוואה לא יעילה "אתה גדל עם שפע, יש לך הכול, ואתה לא מזיז את עצמך. תראה את ההוא, בלי שקל בכיס בנה אימפריה". זה מייצר אצל הילד תחושת אשמה, כשלון וחוסר ערך, מבלי לקחת בחשבון שמוטיבציה שצומחת מתוך מצוקת הישרדות שונה לחלוטין ממוטיבציה שצריכה לצמוח מתוך שפע".
לילדים של היום, קשה יותר לתפוס את ערך הכסף כשהוא דיגיטלי, ובעצם, גם למבוגרים זה הפך להיות אתגר קוגניטיבי. "כשההורה משלם באשראי או דרך הטלפון, מבחינת הילד מדובר בפעולה קסומה ולא מוגבלת. אין כאן "פרידה" פיזית משטרות כסף, מה שמנטרל את אלמנט "כאב התשלום" שנחקר רבות בפסיכולוגיה כלכלית".
שגב חותמת את השיח המרתק, בהצגת הפער בתפיסת הכסף בין ילדים להורים. "הפער אינו נובע מכך שהילדים "מפונקים" או שההורים "קמצנים", אלא מכך שכל צד פועל מתוך מערכת הפעלה פסיכולוגית שונה לחלוטין. גישור על הפער דורש מההורים להבין את הצורך החברתי של הילד, ומהילדים ללמוד בהדרגה ובעזרת תיווך, את המשמעות של גבולות ותכנון קדימה. האם הפער הזה מייצר אצלכם בבית בעיקר ויכוחים על המטרות של הבזבוזים, או על עצם הבקשה הבלתי פוסקת לכסף? כאן המקום להוביל תהליך עומק של שיח בונה, כדי להגיע להבנות".
צעד וחצי למיליון
שרה קמינסקי, יועצת עסקית ומדריכת סדנאות 'צעד וחצי למיליון', מנסחת את הפערים הכלכליים בין אנשים 'עשירים' לעומת 'אנשים שורדים'. אנשים שהמיינדסט שלהם מונח בתוך תודעה של שפע ועשירות, מתנהלים לפי דפוסים קבועים, ואת הדפוסים האלו כדאי לנו לאמץ.
מאפיין ראשון – אני יוצרת את חיי
בכל אחת מאתנו טמון כוח שביכולתו לעצב את המציאות הפיננסית. במקום להיות קורבנות של נסיבות, ניתן לקחת את המושכות ולנווט לעבר השפע.
מאפיין שני – אני גדול מכלל בעיותיי
האתגרים הכלכליים שלכם, הם לא ענקים מפחידים, אלא בעיות שאפשר לפתור. באמצעות כלים מנטליים ייעודים, ניתן להתמודד עם כל מכשול פיננסי בביטחון ובתבונה.
מאפיין שלישי – מבט רחפן
חשוב לראות את התמונה הגדולה של החיים הכלכליים. נקודת "מבט על" זו, מאפשרת לזהות הזדמנויות חבויות ולקבל החלטות מושכלות ומקדמות.
מאפיין רביעי – התחייבות לעושר
שגשוג כלכלי לא קורה למי שאינו רוצה בו. בלי ההתחייבות להתאמץ ולעשות השתדלות כדי לזכות לשפע, נשארים באותו מקום. ההתחייבות משנה את האופן בו אנו חושבים, מרגישים ופועלים בנוגע לכסף.
מאפיין חמישי – אני עשיר אני מפרגן
הסוד שמאחורי העושר האמיתי – הנדיבות. גישה של שפע ופירגון יכולה להאיץ הצלחה כלכלית בדרכים מפתיעות.
מאפיין שישי – התנהלות פורצת דרך
הגיע הזמן לשבור את התקרה הכלכלית. חשיפה לאסטרטגיות חדשניות שמאפשרות לפרוץ גבולות, ולהגיע לרמת הכנסה שלא חלמתם עליה, היא זאת שתניע אתכם קדימה.
לחצי כאן לפרטים נוספים
לחצי ליצירת קשר בוואטסאפ
ליצירת קשר במייל או בטלפון: 054-309-2599
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
