רונית מתעוררת מתוך סיוט לפנות בוקר, השעון מראה 5:30, שעתיים לפני שעליה לקום לעבודה, אך ביעותי הלילה והסטרס המתמשך לא מאפשרים לה לישון רצוף, היא שטופת זיעה המומה מהחלום שחלמה. בוהה בתקרה, ומרגישה את הפחד מתגנב לגופה. עוד יום במשרד, עוד יום מול מיכל.
בדרכה לשטוף פנים, היא נתקלת בהשתקפותה בראי, העיניים שלה, פעם היו מלאות חיים וביטחון, כעת נראות עייפות ומפוחדות. היא לא מזהה את האישה שמסתכלת עליה בחזרה, נזכרת איך אתמול בבר מצווה בת דודה שלה תמי שתמיד הייתה אוזן קשבת עבורה כשהיו נערות, הגניבה משפט:"רונית, את נראית כבויה…" והלכה לה כאילו לא הטילה כאן פצצה.
רונית מכינה קפה בידיים רועדות. הריח המוכר אמור להיות מנחם, אך במקום זאת הוא מעורר בחילה, היא נזכרת בפעם האחרונה שמיכל העירה על הריח של הקפה שלה במשרד, "את באמת חושבת שזה מתאים למקום עבודה מקצועי??"
בנסיעה לעבודה, רונית מרגישה את הלחץ בחזה, היא מנסה לנשום עמוק, אך כל נשימה מרגישה שטחית וחלשה. היא מדמיינת את עצמה נמלטת, נוהגת הרחק מהכל, אך ידיה אוחזות בהגה ומובילות אותה למשרד.
בסמינר היא הייתה מהמוצלחות ביותר, ידעה והכירה ביכולותיה אבל כאן בעבודה כמה שרונית תתמסר, תתן הרבה מעבר לכלל העובדות, תקדם את החברה ותביא רעיונות לקידום משהו עוצר אותה, לאחרונה במיוחד היא מתחילה לפקפק ביכולותיה המקצועיות. למרות ניסיונה הרב, היא מרגישה מבולבלת ולא בטוחה בעצמה. הרבה מזה בגלל מיכל, המנהלת החדשה, מטילה ספק בזיכרונה באופן קבוע: "אני בטוחה שאמרתי לך להכין את הדו"ח אחרת. את שוב שוכחת דברים?" היא גם מעירה הערות מזלזלות על עבודתה בפני שאר הצוות: "טוב שבדקתי אחרייך, היו המון טעויות."
כשרונית מעלה רעיונות בישיבות, מיכל מתעלמת ממנה או מבטלת את דבריה. אך כשהיא מציגה את אותם הרעיונות מאוחר יותר לבד, היא זוכה לשבחים. בישיבה הבאה מיכל מציגה את הרעיונות המבריקים כאילו היו פרי מחשבתה וכולם משבחים אותה…
בשבועות האחרונים רונית הגיעה לרופאת המשפחה כי היא סובלת מכאבי ראש תכופים, לחץ בחזה, ולעתים קרובות מרגישה בחילה לפני הגעה לעבודה. היא מתקשה לישון בלילות, ולעתים קרובות מתעוררת מסיוטים הקשורים לעבודה.
בערב, כשרונית חוזרת הביתה, היא מרגישה מותשת נפשית ופיזית. היא מתיישבת על הספה, מחבקת את הכרית הוורודה בסלון, ומרגישה את הדמעות זולגות על לחייה. היא רוצה להתקשר לחברה, אך המילים של מיכל מהדהדות בראשה: "את באמת חושבת שמישהו יאמין לך?"
בלילה, רונית מנסה להיזכר מתי בפעם האחרונה הרגישה שמחה או גאה בעצמה. הזיכרונות מטושטשים, כאילו שייכים לאדם אחר. היא מנסה להרגיע את הרעד בגופה, ולוחשת לעצמה, "מחר יהיה יום חדש". אך בליבה, היא יודעת שמחר יהיה בדיוק כמו היום.
רונית מביטה בטלפון שלה, אצבעה מרחפת מעל המספר של היועצת הארגונית. היא רוצה להתקשר, לבקש עזרה, אך הפחד משתק אותה. במקום זאת, היא סוגרת את עיניה, מקווה לשינה שתביא מעט שכחה, ומתפללת ליום שבו תמצא את הכוח לשנות את מצבה.
כשמרגישים התעמרות כזו בעבודה, מומלץ לבחון דרכים להתמודדות, אם זה אפשרי כדאי לשוחח עם מחלקת משאבי אנוש או ממונה בכיר יותר, אם אפשר, לחפש תמיכה מהחברות בצוות או מקבוצות תמיכה מחוץ לעבודה, לשקול ייעוץ משפטי אם ההתנהגות ממשיכה. לטפח את הביטחון העצמי ולזכור שההתנהגות הפוגענית אינה באשמתך, לשקול חיפוש מקום עבודה חדש אם המצב אינו משתפר.
.
בטיפול פסיכולוגי למי שעוברת גזלייטינג, המטפלת בדרך כלל תתמקד במספר היבטים,
הכרה וזיהוי, עזרה למטופלת לזהות ולהכיר בכך שהיא עוברת גזלייטיג, מתן הסבר על מהות הגזלייטינג והשפעותיו. בטיפול כזה תהיה גם עבודה על חיזוק הערך העצמי של המטופלת וכן פיתוח מיומנויות להתמודדות עם ביקורת לא הוגנת.
תיקוף הרגשות ומתן לגיטימציה לתחושות שעולות, המטפלת תסייע למטופלת בבלבול שנוצר בעקבות הגזלייטינג ובחוסר ההכרה שעד כה חוותה כלפי רגשותיה.
פיתוח אסטרטגיות הגנה,בטיפול מוכוון לנושא התעמרות נפשית המטפלת תלמד טכניקות להתמודדות עם ניסיונות גזלייטינג, וכן פיתוח גבולות בריאים ויכולת אסרטיביות.
אם הגזלייטינג גרם לטראומה, המטפלת תעבוד עם המטופלת על עיבוד החוויות הטראומטיות. עידוד המטופלת לבנות ולחזק מערכות יחסים תומכות מחוץ למצב הגזלייטינג. וכן עבודה על שיקום היכולת לסמוך על האינטואיציה והשיפוט העצמי של המטופלת.
המטרה הכוללת היא לעזור למטופלת לשחזר את תחושת העצמי שלה, לבנות מחדש את הביטחון העצמי, ולפתח כלים להתמודדות עם המצב הנוכחי ומניעת מצבים דומים בעתיד.
מרגישות מצב דומה? אל תשארו עם זה לבד, שתפו חברה טובה או אשת מקצוע.
גזלייטינג יכול להתקיים בכל קשר לא רק במקומות עבודה, אבל הוא נראה ומרגיש בדומה למאפיינים שרונית חוותה.
בהצלחה רבה!
ברכי שגב.
הכותבת הינה פסיכולוגית בהתמחות קלינית.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
