אצל אסתר כל השנה פסח.
לכל מי שמכירה אותה, נותר רק לקנאות בבית המבריק שלה, כולם יודעים אסתר היא סמל ודוגמא בתחום הניקיון. יש משפטים קבועים שהיא שומעת: "איך את עושה את זה?! הלוואי עלי כזה בית מבריק!" והמשפט הכי צורם "זה לא נראה שחיים כאן בכלל, אפשר ללקק את הרצפה" והיא כמעט עונה : 'צודקת, באמת מתקשים לחיות כאן'.
חמץ בטוח אין אצלה, אבל סבל יש, והרבה.
האובססיה לניקיון הייתה שם כבר כמה שנים, הסבל של אסתר הלך והתעצם, כולם סביבה מאדירים את המושג 'הניקיון של אסתר'. והיא? היא רוצה כל כך למחוק את המושג הזה, ולצעוק לכולם "קשה לי! זה לא באמת ניקיון!" , היא רוצה להפסיק לראות לכלוך על הרצפות, להרגיש בנוח עם כמה כלים בכיור ליותר משעה, ולהפסיק לנקות את הספות בסלון – במיוחד שאיש לא ישב עליהן אם היה קודם לכן באוטובוס ציבורי. איש לא יודע ולא מבין, שהלחץ המתמיד של אסתר לניקיון הוא לא נתון לבחירתה. זה לעולם לא נגמר מכיוון שבחוויה שלה תמיד יש עוד לכלוך. זה מתיש, ומעיק וכמה שהיא תנקה זה עדיין "לא זה".
לפני כשנתיים כשהפכה אסתר אמא לתאומים מתוקים היא הייתה מאושרת, אבל גם מודאגת, איך היא תעמוד ב'משטר הניקיון האיום'!? השניים גדלו, וילדים כמו ילדים רצים משחקים ו…מלכלכים. אסתר סיגלה כללים ברורים נוקשים וכאלו שאין עליהם ויכוחים, מוציאים משחק אחד בכל פעם ואוספים מיד בסיום המשחק, כל פיסת לכלוך מיד מרימים, טישו? לפח. שתית? הכוס לכיור והיא נשטפת מיד, וכשאוכלים? זה הסיוט הכי גדול שלה ושל הילדים. גבינה שניתזת על השולחן, זרזיף של קטשופ על כסא האוכל, פרורים על הרצפה, כל אלו מוציאים מאסתר אנחות תסכול. ארוחת הערב נצבעת בלחץ היא ממשיכה להאכיל את הילדים וחושקת שיניים מול הלכלוך שזועק לעברה, ומיד בתום זמן האכלה, היא מטאטאה את הרצפה, מנגבת את השולחן, מקרצפת את כסא האוכל ורק אז, מבחינתה הסתיימה שעת האכלה. קשה מאד ליהנות משעה של ארוחה כשצריך בד בבד להשגיח על הלכלוך, לעמול קשה להתעלם ממנו עד לסיום הארוחה ומיד אחר כך להסתער על הניקיון. אין אצל אסתר מציאות שהילדים ייכנסו למיטות ללא מקלחת וצחצוח שיניים, גם בימות החורף הקפואים או כשחוזרים בשעה מאוחרת מאירוע, אסתר לעולם לא יכולה לוותר. בימים שבהם דוד המים התקלקל ולא היו מים חמים, אסתר הרתיחה קומקומים ושפתה בזהירות ספלים של מים, "תרפי" התחנן בלעה, "לא יקרה כלום אם הם לא יתקלחו לילה אחד", אבל אסתר לא מסוגלת לוותר. החיים של אסתר מאד תובעניים והיא מותשת מהמאבק הבלתי פוסק בלכלוך ומהתמודדות עם כללים נוקשים . היא מרגישה לפעמים שהיא מאבדת שליטה, ועוד מעט משהו יקרה לה היא עלולה להשתגע… הכאב צורב עוד יותר כשחמותה או אמה ובנות משפחה אחרות שמרגישות בנוח, ומנסות לעזור לאסתר ו"לחנך" אותה: "מה יש לך? תגדלי קצת, תוותרי לילדים, תני לחיות". לחיות? היא כל כך רוצה אבל מרגישה שזה פחות תלוי בה. כאילו יש לה בראש מערכת חיצונית ששולטת עליה וקובעת את סדרי העדיפויות, לא פעם היא התפרקה בבכי היסטרי כשגופה רועד והדופק לב מהיר ועולה הזעה וחוויה שעוד רגע היא משתגעת, רצתה כל כך להיגמל מ"הנקיון" שרדף אותה בכל מקום. (היום היא יודעת שהבכי הזה זהו התקף חרדה)
לקח זמן, עד שאסתר ובעלה הבינו שהיא חייבת לעזור לעצמה, ולומר לסבל הזה "די". מפלצת הניקיון כבר השתלטה על חייהם, והפכה מהדבר שכולם מייחלים לו לסיוט הכי גדול שלהם. היא עצמה עיניים והשתדלה לא לראות את הסטיגמות הכואבות שיש לה ולסביבתה על 'טיפול נפשי'. היום אחרי שנה של טיפול עקבי ומקצועי, רצופה בתהליכים חשובים ובשיפור איכות החיים של אסתר, היא מבקשת לשתף אותנו מאחורי הקלעים: "הנקיון היה רק סימפטום, אל תתנו לסימפטום למנוע מכם את חיבור לחוויה האמיתית, לחיים."
מה ההבדל בין ניקיון נכון לניקיון שהוא סימפטום?
הסיפור של אסתר מייצג מאפיינים של הפרעה אובססיבית קומפולסיבת, (OCD), המתבטאים אצלה בניקיון כפייתי ההבדלים בין התנהגות נורמטיבית סביב נקיון לבין כזו שתאובחן עם OCD הם בעיקר ברמת המצוקה של האדם או סביבתו, המניעים להתנהגות, וכמות הזמן המושקעת בעיסוק הטקסי סביב הניקיון או כל דבר אחר (שטיפת ידיים, סדר, בדיקה ועוד).
מה ההבדל בין ניקיון מקסימלי, אך בריא, לפסח לבין ניקיון שנובע מהפרעת טורדנית כפייתית?
רובינו מכירים אנשים שהבית שלהן תמיד נראה נקי ומתוקתק. האם זה אומר שכולם סובלים מהפרעה כלשהי? ברור שלא!, כאשר הניקיון הוא חלק מסימפטומים של הפרעה כפייתית, ישנם רכיבים ששונים איכותית וכמותית מאהבה לניקיון ולסדר. ראשית, מרכיב החרדה והמצוקה הינו דומיננטי. כאשר אסתר הייתה, לדוגמה, נמנעת מניקיון החלונות, היא חשה חרדה שמא המקום מזוהם. החרדה הובילה אותה להתנהגות כפייתית של ניקיון שהורידה במעט את תחושת המצוקה, עד אשר שוב ישנן מחשבות חודרניות כי החלון מזוהם, והמחשבה מעלה חרדה שמובילה שוב לניקיון כפייתי וחוזר חלילה. כלומר: המניע להתנהגות הניקיון הינו חרדה. למעשה, אחר הניקיון, אין אפשרות להשתחרר מהצורך הזה, כי די מהר עולה החשש שצריך לנקות שוב, שמא משהו הזדהם או כביכול התמלא בחמץ. אין רוגע של ממש, וסיפוק שלו של מצווה לאחר הניקיון. שנית, ניקיון כפייתי, אינו נעשה רק מתוך הצורך לקיים את ההלכה בערב פסח, או לדאוג לאווירה נעימה ונקיה, אלא מתוך מחשבה חודרנית כי הסביבה מזוהמת (במקרה של ניקיון כפייתי), או שיקרה משהו אחר מעורר חרדה (במקרה של סדר כפייתי). לעיתים קרובות, היחס לחמץ הוא כאל אל חיידק שלא ניתן לראותו. שנית, מבחינה כמותית נראה כי בניקיון לפסח, יהיה זה ניקיון שהוא הרבה מעבר להלכה ואף לנורמה חברתית
במקרה המתואר, נראה שאסתר חשה מצוקה שדחפה אותה לטיפול, אך לא תמיד האדם הסובל יחוש את המצוקה. פעמים רבות, לסובלים עצמם אין תובנה לגבי הסבל שהם חווים, ודווקא לסביבה יש כוח לפתוח פתח לאדם לטפל בעצמו ולשפר את איכות חייו וחייהם של הקרובים אליו. לו היו ערניים יותר למצוקה של אסתר, היה אפשר להבין שהיא חווה סבל ולטפל בה מוקדם יותר, באופן שהיה מונע בהמשך, סבל גם מהילדים, צריך להבין שאדם הסובל מOCD חש פעמים רבות שהוא מאבד שליטה, שהוא עוד רגע משתגע, החוויה הזו שאין לך יכולת לשלוט במצב היא קשה מאוד חוסר האונים מגביר את המצוקה סביב 'מחויבות' מיסטית, המחשבות שאם לא יהיה…אז… הן אופייניות מאוד לסובלים. מנחם לדעת שהטיפול בהפרעה הינו אפשרי. לרוב הטיפול המומלץ הינו טיפול מקצועי של CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), שהוכח מחקרית כיעיל להפרעה זו, כאשר לעיתים נשלב טיפול תרופתי תומך להגברת היעילות. "היום החיים שלי רגועים הרבה יותר," מסכמת אסתר בחיוך "אמנם לא תמצאו את הבית שלי מלכולך אבל בהחלט אפשר למצוא כלים בכיור, צעצועים על הרצפה ואני מצליחה ליהנות מהילדים שלי גם כשהם אוכלים שוקולד, לצחוק איתם, ואפילו להשתולל בגינה". נקודה חשובה להדגשה: את האבחנה על סוג ההפרעה רשאי על פי חוק לתת פסיכולוג או פסיכיאטר, אל תמהרו לאבחן את עצמכם או לקבל אבחנות מהסביבה או ממי שאינו ראשי לכך, יש חשיבות רבה להבדיל בין הפרעה כזו או אחרת כך למשל דיכאון יכול לבוא יחד עם OCD או הפרעות חרדה שונות יכולות להראות דומות ל OCD חשוב לתת את הדעת על כך.
פסח כשר שמח ונקי מכאב,
שלכן – ברכי.
הכותבת הינה פסיכולוגית בהתמחות קלינית בעלת קליניקה פרטית בירושלים ליצירת קשר והזמנת הרצאות: [email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
