כמה קולות שמענו השנה? כמה דעות, מילים, רעיונות, פוסטים, סרטונים? כמה רעש? כמה דברים נכונים וטובים, וכמה שטויות ודברים מפחידים ושליליים? הגיע הזמן לשתוק. במכתב לציבור, לפני עשרות שנים, ביקש הרבי מלובביץ' לפני ראש השנה: קצת שקט. זהירות, אל "תבזבזו" את ראש השנה על פוליטיקה וחדשות ועדכונים. תתמקדו ביומיים האלה במה שאתם באמת משפיעים עליו באופן מיידי – האישיות שלנו, הקשר שלנו לאלוקים. הנה המסר:
"ימי ראש השנה הם ימים גדולים ונעלים, אבל במקומות רבים, מנצלים את הימים האלה לדיון בבעיות כלל-עולמיות ובנושאים חדשותיים. משמיעים מסרים שאינם מחייבים אף אחד באופן אישי. מדברים על עניינים 'גדולים', על בעיות העולם, כאשר ברוב המקרים אין לנו שום השפעה על נושאים אלה, אבל זהו תירוץ נוח לא לתת תשומת לב לחשבון הנפש האישי שראש השנה מחייב, לא לעסוק בתחומים שבהם יש לנו השפעה מלאה על התוצאות".
וכאן הוא מזכיר את המצווה המרכזית בראש השנה – תקיעת השופר. בימים שלישי ורביעי שומעים את קולות השופר, לא לפני שמברכים ואז שותקים. כל כך הרבה אזעקות שמענו השנה, לצערנו. הנה אזעקה מסוג אחר, של תקווה:
"השופר – הוא המצווה היחידה שהיא ממש חובת היום. בתקיעת השופר אנחנו ממליכים את אלוקים על העולם כולו, ועלינו באופן אישי. משנים את מסלול חיינו האישיים לטובה. יהי רצון שכל איש או אישה, ינצלו את השעות הקדושות האלה, ביומיים של ראש השנה, עבור התעוררות הנשמה, ולא לעיסוק בבעיות הכלליות של העולם והמדינה".
אמן. מוזמנים לברר איפה תקיעת השופר הקרובה למקום מגוריכם, בבית כנסת, בית חב"ד או בפארק או המתנ"ס השכונתי. שלא "נבזבז" את 48 השעות האלה על כל הרעשים שבחוץ. שנשמע את קול השופר, שהוא קול הנשמה האלוקית שלנו.
שנה טובה!