מכירים את זה שקמים עם כוונה טובה, ואז משהו משתבש: הודעה מאכזבת, תשובה שלילית, או שקט שמבלבל.
זה נכון לחיים עצמם וזה נכון עוד יותר למי שנמצא בתהליך השידוכים. ברגע אחד הראש מתחיל לעבוד: מה לא בסדר בי, למה זה קורה לי, אולי זה כבר לא יסתדר. אבל דווקא שם נמצאת הצומת הכי חשובה. רוב האנשים נשאבים לתסכול וללחץ, ואלה מנהלים את היום ואת התהליך.
במקום זה אפשר לבחור להבין שכל מה שקורה בדרך בא לדייק. כל “לא” הוא לא דחייה אלא כיוון מחדש, כל ירידה מהפרק חוסכת כאב עתידי, וכל עיכוב מכין אותך למשהו נכון יותר.
כשמשנים את הגישה מ“נדחיתי” ל“מכוונים אותי”, משהו נרגע בפנים, הביטחון חוזר, והדרך נפתחת. החיים והשידוכים לא בוחנים את הערך שלך, הם רק מדייקים אותך ליעד הנכון ומי שמסכים לנווט ולא להילחם, בסוף מגיע אליו.
מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן
עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:
"אין מה 'לחרטט' את השם יתברך, זה לא גדול עליו, הוא גם לא יהפוך שום דבר לרעתך מהאמת שתגידי"
הרי אין לך סיכוי לבד, אז מה אכפת לך לבקש עזרה?
רוצה להתבודד, אבל מה עושים כשאין חשק?
"היום הייתה לי התבודדות בצהרים שהתחילה לא מחוברת בכלל"
ידיד נפש: "הקב"ה הוא היועץ עסקי הכי טוב והכי שווה שלך! היועץ הזוגי הכי טוב והפסיכולוג הכי גדול"





