"שלחתי לגרץ את דני מילוא, שילווה אותו לכל מקום", אבנר חסון נתקל
במיכה מזרחי בעודו מכין לעצמו קפה בעמדת הקפה החדשה.
מיכה הנהן קלות, מקשיב בחצי אוזן לדבריו של עמיתו, שכן רעש מכונת
האספרסו מנע ממנו להתרכז באופן מלא.
"שלחת את דני מילוא לגרץ שילווה אותו לכל מקום? המעקב דרך השעון
לא מספק אותך?"
"דברים קורים בעולם, מיכה, יש התפתחויות בעניינו של הסופר רינגו
סמית, אשמח אם תבוא אלי למשרד, אציג לפניך את הדברים. לא ברור לי
עד כמה הם משמעותיים לנו, אם בכלל, אבל כידוע צריך להיות ערניים",
אבנר חסון נשא בזהירות את כוס הקפה שבידיו והפטיר לעברו של מיכה
מזרחי בעודו פוסע לכיוון משרדו, "אתה מוזמן לבוא לשתות במשרדי את
האספרסו, נדון בעניין החשוב הזה על כוס קפה".
"אגיע. גילה רעייתי שתחיה שלחה לי שבקיה, סיגרים מגולגלים במילוי
שקדים וקוקוס, אלך להביא, שיהיה לנו ליד הקפה", אמר מיכה ופסע
לעבר משרדו בקצה המסדרון.
כעבור זמן מה, כשאבנר חסון חשש שהקפה שלו מעט מתקרר, נכנס מיכה
מזרחי למשרד בידיו קופסא עם עוגיות מרוקאיות.
"תטעם, זה הולך טוב ליד הקפה", אמר מיכה והתיישב, מישיר מבט לעברו
של אבנר חסון, "אשמח לשמוע מה חדש בעניינו של רינגו סמית, אני
זוכר שדיברנו על המידע שהתפרסם בתקשורת על כך שהוא הגיע לעיירה
נידחת ותרם את הונו לצדקה".
"מדויק, מיכה. כמו שאתה מכיר את העבודה היסודית שלי, הסיפור נראה
לי מוזר. בקשתי מהמוסד לשלוח לכפר סוכן שהתחזה לתייר, הוא שלח לי
מידע מהעיירה המנותקת הזו, והתברר לו שרינגו סמית אכן גר תקופה
קצרה מאוד במקום, אבל הוא עזב למקום לא ידוע".
"יש עוד פרטים?"
"כרגע אין לי פרטים נוספים, כמובן שהתייר הנחמד שלנו לא רוצה שיבינו
שהוא מחפש מידע על סמית, כך שהחקירה צריכה להיעשות בזהירות רבה
מאוד, והיא תיקח זמן. ניכר שמישהו רוצה להעלים את סמית מהרדאר, או
שמא סמית בעצמו אחראי לדרמה סביבו. היו תמיד סיפורים כאלו, וכשהם
מתרחשים סביב דמותו של האדם שיש לו יד באנרכיה במדינתנו, אנחנו
צריכים להיות ערניים יותר".
"האנרכיה לא ממש קיימת, גרץ החזיר את ראש הממשלה לשלטון", אמר
מיכה בקול מהורהר.
"יש לנו ערבויות שנתנו לארגון 'שחרור עולמי'. הם יכולים בכל רגע לעקל
למדינה נכסים וכספים, מיכה. המדינה היא בת ערובה בידיים של אנשים
ששואפים לפרק את השלטון העולמי".
"הם הוכיחו את עצמם, לא ניכר שהם מחפשים להתנהל מולנו באופן
שלילי", מיכה לגם בזהירות מהמשקה המר, ונתן ביס בעוגיה הקראנצ'ית.
"נכון, הם מוכיחים התנהלות סבירה עד כה. רק צריך לחשוב על תרחיש בו
אנשים לא הגונים יצליחו להשתלט על המסמכים, מסמכי הערבות שמקנים
שליטה פיזית על נכסי המדינה".
"בשביל זה יש לנו את האנליטסים, צריך לכנס אותם, כדי לבחון את
הנתונים כולם, אבנר, בעיקר לאור המצב החדש שנוצר עם הסיפור המוזר
סביב רינגו סמית. בנוסף, אולי תיצור קשר עם ארגון שחרור עולמי ותבקש
שישלחו לנו נציג, כדאי לבקש מהם ליצור לנו ביטחונות".
*
הלימודים במכללה היו מרתקים וסוחפים, ואיכשהו רבקה מצאה את עצמה
שוכחת לדאוג מקיומו של המסך בתיקה.
בהמשך היום, הטלפון שלה צלצל, יונית היתה על הקו.
"בגלל שאנחנו כבר חברות, לפחות לתחושתי, אני מנסה לבקש ממך טובה
קטנה, רבקה", אמרה יונית, "היכנסי למשרד שלי, במגירה השניה מימין יש
תיקיה עם מסמכים, הגישי את התיקיה לגב' דינה נאור, בסדר?"
המשרד של יונית כנען, מנהלת הקמפוס, היה חשוך וריק.
רבקה העדיפה לא להדליק את האור, היא הסיטה את הווילון ופתחה את
המגירה, מספר מסמכים היו מפוזרים במגירה, ללא תיקיה, סמל מוזר
הנראה כמו פרצוף של עוף דורס עם עין ענקית עיטרו את המסמכים, עינו
האחרת של העוף היתה מכוסה בכנף. היה זה לוגו מעניין ומסתורי, ורבקה
היתה בטוחה שנתקלה בלוגו הזה, היא רק לא זוכרת היכן.
היא ניסתה להתקשר ליונית, לומר לה שאין תיקיה במגירה, אך יונית
לא ענתה לטלפון, ורבקה התחילה לפתוח את המגירות כולן, מחפשת את
התיקיה. את התיקיה לא מצאה, אבל הלוגו של העוף הדורס סתום העין
התנוסס על פני מסמכים רבים, ורבקה חשה שיש כאן מסר עבורה, היא רק
לא הבינה מה המסר בא לבשר לה.
מה פשר הלוגו הזה?
בהחלטה של רגע, נטלה את אחד המסמכים לידיה והחליטה לעיין בתוכנו.
*
"מצטער, מארק, בינתיים לא הצלחתי, הבחור מתחמק מקשר עין",
המשוחחים עמדו זה מול זה, במשרדו של בנימין אבני. משרדו של אבני
נבדק בכל פעם מחדש על ידי אמצעים שונים כדי לאמת שאין בו אמצעי
האזנה סמויים.
גם מכשירים חשמליים או טכנולוגיים לא נכנסים למשרד המאובטח בו
הוא מנהל את ענייניו.
מארק שטיין, הבוס, השקיע בפסיכולוג המבריק כסף רב, הוא נחשב לאחת
מדמויות המפתח של הארגון בישראל, וכשהתברר שהוא דוד של אביה של
יעל גפנר, הכלה הנבחרת, קרנו זינקה לאין שיעור.
זה נעשה ברור מרגע לרגע, עד כמה רוחו של מייסד הארגון החשאי פועלת
עדיין במרחבים הקוסמיים, ושולחת לו את האנשים המתאימים.
*
נרקציוס חווה רגעים ארוכים של כעסים בלתי נשלטים, ככל שלמד את
התורה היהודית.
הוא למד את סודות הבריאה, למד את מטרת העם הנבחר בתוך עולם
חומרי, ובעיקר התעניין במטרת הבריאה ובעולם היצירה.
"הרע והטוב מעורבבים, לכן בסיס התורה הוא שמירת המצוות, כדי לדעת
באופן ברור מה טוב ומה לא רצוי. בנוסף המטרה של הכל היא להפוך את
הטבע לבעל מטרה רוחנית, להצליח להכניע את האדם מול אלוקיו, וכך
לזכות להארה רוחנית", הנציב הרומאי הקשיב לנרקציוס בקשב רב.
נרקציוס ניסה לשחזר את דברי רב איטאי, לאחר שביקש ממנו ללמד אותו
את עקרונות הדת היהודית, כדי להיכנס תחת כנפי שכינה.
פרצופו של הנציב הרומאי נותר קריר ומרוחק.
"הם מעלים לנו מיסים נאים, הקיסר מרוצה, אני לא רואה עניין בדת
שלהם, כל עוד הם נתינים נאמנים", אמר.
"חשוב על כך שהם חשים נבדלים ונעלים מאיתנו. הם טוענים לכתר".
"לכתר?"
"הם טוענים שהמעשים הרוחניים שלהם שולטים על העולם, יש להם ספר
סודי, את ספר היצירה, הם יודעים את סודות הבריאה ויכולים לשלוט על
העולם, זה רק עניין של זמן".
הנציב הרומאי הביט בבוז אל הרחוב הירושלמי השוקק, רוכלים עניים
סחבו את מרכולתם הדלה, על רקע ססגוניות הפרחים במרפסת ארמונו,
נראו היהודים כחסרי יכולת או מעמד.
"כל עוד הם רק מדברים, הכל בסדר, כי מה מונע מהם לשלוט על העולם?"
שאל בזלזול ולגם בבת אחת ממשקה השיכר מכוס החרס שבידו.
נרקציוס סקר את שפתיו הבשרניות של הנציב, את עיניו ההוזות מעט,
והתגבר על תחושת שאת-הנפש שעלתה בו: "כבוד הנציב, באתי הנה
מרומא כדי לתת תשובה לשאיפה היהודית לכבוש את העולם בעתיד.
לפי דבריהם, רומא תימחק, רומא היא תיקון בדרך לעתיד בו העם היהודי
ישלוט על המשאבים העולמיים, אתה רוצה לאפשר לזה לקרות?"
הנציב היה מטושטש מעודף המשקאות שלגם, הוא השליך לכיוון ראשו של
נרקציוס את כוס החימר שאחז, הרומאי התמיר הזיז את ראשו מעט, והכוס
הוטחה אל הקיר מאחוריו: "אתה… אתה רוצה לשגע אותי?" נהם, "חזור
לרומא, לכתביו העתיקים של במפילוס בספריות מעלות אבק, תן לי לגבות
את המיסים בזמן ולשלוח אותם לקיסרנו האדיר והחכם".
כעבור חודש, נודע בכל העיר שהנציב הרומאי התבקש לחזור לרומא,
ונציב חדש יתפוס בקרוב את מקומו
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
