מחבר: קול כבודה

פעמים הישועה שלנו הפרטית נמצאת אף היא במרחק של "מטר" אחד מאתנו. זה יכול להיות מי שמחכה לזוגיות, לפרנסה, לילדים וכו'. אל תישברו! תמשיכו "לחפור". "אם אתה עובר גיהינום – תמשיך ללכת!". בסוף גם אתם תצאו מהמצרים שלכם >>>

"המחשבות והתפיסות שאנו יוצרים לעצמנו הן אלה שקובעות את החיים הפנימיים שלנו. פעמים רבות האדם עצמו הוא שכולא את נשמתו..."

"כל פעם שתראי את הגיסה הזו הקנאה תצוף..." "ומה אני יכולה לעשות עם זה? היא הרבה יותר יפה ממני, הרבה יותר חכמה ממני, יש לי מה לעשות עם הקנאה הזו? זה ממש מורכב"! "אני אודה בזה שאני מקנאה, ואז אנשים יגידו, אה את מקנאה.. איך אני אמורה להודות בזה?!"

הריח הנדיר הזה של רוטב מעגבניות בשלות עם מיץ לימון טרי ופסטה רכה מבעבעת יחד עם הכל.... בקיצור תכינו ותתמכרו!

האימפולסיביות, יחד עם הקושי בוויסות רגשי, מייצרים לעיתים קרובות פרשנות לקויה של המציאות | הילד בטוח שמי שנתקע בו בלובי עשה זאת בכוונה, או שהמורה שהעירה לו "מחפשת אותו". | כמאמנת קשב, הייתי רוצה להכיר לכם את החבר החדש שיעזור לילד שלנו בשעה של רגשות מתפרצים כלפי הסביבה

אברימי מכין לשושי קפה ובינתיים מביא את הקומקום לנקודת רתיחה. ומה אתם עושים בזמן שהמים רותחים?

נפש האדם מתוך פרשת שמות: דווקא אותו מקום והמצב שאתה עומד בו כעת – קודש הוא! אפשר שה' רוצה בעבודה שלך מתוך אותה שעה דחוקה.

אחים שמתחתנים, משפחה שמתרחבת – והכול משתנה. בפרק הזה אנחנו מדברות על גבולות, ציפיות, שבתות, ההבדל בין בנות לכלות, גיסות וגיסים, ואיך שומרים על כבוד וקרבה גם כשלא הכול פשוט. שיחה כנה על מה שלא תמיד אומרים בקול – ועל המקום שלנו בתוך המשפחה.

"הנקודה היהודית הקדושה שבתוכנו מצמיחה מחדש את הזהות המקורית שלנו, ומתברר שגם תחת עומס הצרות, השם והזהות אינם משתנים..."

"איריס חיים בהסבר הפשוט שלה כביכול, של משחק המילים ביארה לנו רעיון אלוקי עמוק: איפה שיש גשמיות, גם המסואבת ביותר, אפשר להדליק אור על ידי חיבור לה'. כשאת מכניסה את ה', בכל מקום שתהיי, ידלק אור!..."