יש דברים שצריכים להישאר ביניכם / מלכי הרטשטיין

מכירה את המושג שיחת נשים?
שיחה שמתנהלת על ספסל בגינה או בפינת הקפה או בכל מקום אחר…
ושם שופכים, טוחנים, ודנים ו…מדברים כמעט על כל הנושאים…
לפעמים שיחה כזו משחררת, מאווררת מפקסת..
ולפעמים שיחה כזו חונקת, מטביעה ומאתגרת.
מה עושה את ההבדל בין שיחה מצמיחה לשיחה מצניחה?
מתי קורה האוורור ומתי מגיע המחנק?
ואיך הטעם הופך ממתוק למר?
אז זהו שאין כללים קבועים ואין טיפים ברורים אבל יש כמה כיווני חשיבה שנותנת לנו השבוע-פרשת בלק.
בלעם- הולך לקלל את עם ישראל, אבל הוא מברך!
הקללה שלו נהפכת ממרה לברכה מתוקה.
הוא מדבר על אוהלי ישראל כמקום מכבד, לא חנוק ודווקא מאוורר.
ו… בנוסף , הוא נותן לנו כלי מכוון שיצמיח אותנו הלאה…
אז מה הוא אומר ? מה הבשורה בשבילנו?

"מה טובו אהלך יעקב"
רש"י:

 "ראה (בלעם) שלא יהיה פתחיהן של ישראל מכוונים זה אל זה

אלא פתח היה פתוח אחרי אוהל חברו שלא יסתכל כל אחד בפתחו של שכנו ."
כבר שאלתי, אם את מכירה את המושג "שיחת נשים"?
יש שיחות ויש שיחות, הפעם אתמקד בסוג מסוים מאוד.

בואו ננסה לאפיין את אותן שיחות בקווים כללים:
מדברים , שופכים דנים כמעט על הכל…

על מה שהיה אצלכם היום, על זיכרונות שלכם משנים קודמות ועל חוויות שהתעוררו בעקבות מה שחברתך ספרה…
לפעמים יש סוג של תחרות להוסיף סיפורים, להביא עדויות ו.. אפילו לתבל ברגשות עמוקים…

כן, לפתוח חלון פנימה, להיכנס דרך הדלת הראשית ולהפוך את הפנים לחוץ…

ואז גם לפעמים עולים שלב ובלי להתכוון מעמידים סולם עם מדדים, מספרים וסופרים.

מה אצלך? מה אצלי?

כמה אצלם? כמה אצלנו?

מתי שלה? מתי שלי?

לא מתכוונות, אבל ספרים נפתחים, זיכרונות עולים ורשמים חדשים נרשמים….

הן באמת לא תמיד מקשיבות וממש לא מתכוונות, רק רוצות להתאוורר אבל משום מה יוצאות חנוקות, עייפות ועם טעם לוואי בלב.

אז אפשר לשתף ואפשר לספר אבל אם שומרים על הכללים, משנים את איכות החיים:
"ראה (בלעם) שלא יהיה פתחיהן של ישראל מכוונין זה אל זה"

הכוונה ראשונה לאי-זוגי פרטי שלכם:

ככל שתשכילו לשמור על הפרטיות שלכם,

על חוויות ואירועים מרגשים ואפילו על זמנים מאתגרים,

ככה תשכילו לבנות את ה"אי-הזוגי" שלכם בתוך המרחב הרחב והאנושי

כן, יש סיפורים שמסופרים ויש סיפורים שביניכם נשארים

ישנן חוויות נחמדות שהן מדוברות ,לעומתן, ישנן חוויות עמוקות שרק ביניכם נחוות.

ישנן רגשות שטחיים שיכולות להוות לחברות נושאים מעניינים, לעומתן, רגשות עמוקים, שמומלץ שרק בינכם להרגיש.

כן, אין צורך לכוון את פתח ביתכם למול פתח בתי החברות שלכן!!!

הכוונה שנייה לאי-זוגי פרטי שלכם:

גם אם שמעתן סיפור מחברה, שכנה או גיסה.

ומיד עולה השאלה: למה , למה אצלי התמונה הפוכה?

או אולי צפה משאלה: הלוואי ואצלנו יתרחש אפילו משהו דומה….

תזכרו שיש עוד פן לעלילה, רגשות שלא סופרו, חוויות קודמו שהתרחשו ו…

בעיקר אי אפשר להשוות!

יותר או פחות, לעיתים קרובות או רחוקות ,על סיבות גדולות או סיבות קטנות.

לא ניתן להעמיד סולם השוואות או להעמיד תרגילי משוואות .

ולכן גם אם תשמעו סיפורי נפלאות מהחברות, תזכרו להקשיב ולחייך…

והעיקר באי-הזוגי שלכם להתמקד!!

לבנות, להשקיע ולטפח מבלי להשוות נתונים עם השיחות האחרונות של החברות לעבודה או של שכנות יקרות…..

כן, פתח היה פתוח אחרי אוהל חברו שלא יסתכל כל אחד בפתחו של שכנו!

אז המפתח אצלכם נמצא ויהי רצון שתשרה אצלכם הברכה:

"מה טובו אוהלך ישראל"

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

טיפים לתקשורת חיובית תבחרי: בין לוותר לבין לנסות חזק עוד יותר / פארלי מורגנשטרן השקעה כדרך קבע / מלכה הרטשטיין זמן תורתנו / הניה שוורץ הסוד הגדול לזוגיות טובה: הרהורים ליום הנישואין