כל החיים שלי,
מצאתי את עצמי לא אוהבת את הטון שבו דיברתי.
שמעתי בו נוקשות, ריחוק
ושפטתי את עצמי.
ועכשיו אני רוצה לשאול אותך, אשה יקרה:
כמה פעמים את שומעת את עצמך ומיד שופטת?
כמה פעמים את כועסת על עצמך על הדרך שבה דיברת –
ולא שמה לב שהכעס הזה עלייך,
חודר ישר גם אל תוך הקשר שלך?
הוא מתרחק מבקר ואולי כועס.
להגיד לו: "ככה אני" -זו לא באמת קבלה, זו התגוננות
כשאת לא אוהבת את עצמך,
גם בזוגיות שלך זה מורגש.
הטון שלך הופך להיות קשה יותר,
והוא, בעלך – מרגיש את זה.
לפעמים הוא מגיב בביקורת, לפעמים בריחוק.
אבל בעצם, מה שהוא פוגש!
זה את חוסר הקבלה שלך את עצמך.
אבל תדעי לך,
כשאת מתחילה לחבק גם את המקומות שפחות אהבת –
כשאת אומרת לעצמך: "מותר לי להיות אנושית, גם אם לא הייתי הכי עדינה"
משהו משתחרר.
הלב שלך נרגע,
והטון שלך משתנה מעצמו.
ואת הופכת להיות יותר רכה, יותר רעיה, יותר את.
ופתאום, גם בזוגיות שלך
יש יותר מקום.
יותר רוך. יותר חמלה. יותר אהבה.
כי היחס שאת נותנת לעצמך
זה היחס שאת מזמינה מבחוץ.
מסכימה לתרגיל קטן?
תעצרי רגע,
ותחשבי על סיטואציה אחת מהיום שבה לא אהבת את עצמך.
עכשיו, נסי לומר בלב משפט אחד של קבלה לעצמך, כאילו היית החברה הכי טובה שלך:
"את טובה איך שאת"
"אני אוהבת אותך ככה"
"את שלמה יותר מסך חלקייך" .
תני לזה להיכנס עמוק.
ותראי מה זה עושה לך בפנים.
רוצה קבלה אמיתית לימים אלו?
הנה, את מקבלת אותך באהבה.
מאמינה בך אישה!
פרידה רובינשטיין – מאמנת נשים לאושר בזוגיות
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
