בוקר אור ליום של בקשת סליחה אישית ממני,
על שלא הייתי קשובה לעצמי
והעמסתי עלי יותר מידיי.
ולא היה לי אותי
והייתי לפעמים
לחוצה
כעוסה
כאובה
עמוסה
ממורמרת
מאוכזבת
כולםםםם הפסידו מכך
ואני הראשונה.
תודה להשם על שבת
שבה נחתי
ופתאום הרגשתי את הלב שלי פועם שוב לעצמי
והבריקו לי הארה וחיבור בלב.
כמה נתתי ממני ולא מספיק הטענתי אותי בעצמי.
אז בסופה וגבולה של שנה אני שמה גבול לעצמי.
להיכנס לשנה החדשה
עם שימת גבולות לעשיה
עם שימת גבולות לנתינה
עם הקשבה ומילוי פנימי
ועם תשוקה לתת לי
כדי להשפיע הלאה
אני עם לב גדול ופתוח להכניס בי שפע של אלוקות.
עם הנאות. צחוק. שחרור.תחביבים. מנוחה
תוכן. חברות.
להיות חברה של עצמי.
רק ככה אכניס את כוחו של הבורא בתוכי.
והוא לא מוותר עלי ומוביל אותי לתוכי
כי רק שאתמלא בטוב
זה מה שארגיש וזה מה שיצא ממני.
בואי נזכור
כשאת ראשונה
את גדושה.
וככה נשפך ממך
שפע לכולם
גמאת סולחת לעצמך?
ומקבלת עליך לקבל מעצמך.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
