את מרשה לעצמך לפעמים להיות —
לא ממש מושלמת, לא מתוקתקת ,
לא נחמדה… קצת גרועה ואפילו קטנה…
מותר לך?
אם כן – זה נפלא!
כי
כך- קל לך לגמרי
להרגיש שגם לאיש שלך – לגבר שלך
מותר גם – להיות קצת :
לא מושלם, לא מתוקתק, לא אדיב, לא נדיב,
קצת גרוע, קצת אולי אפילו – ילד קטן…
(רק לפעמים ממש , טוב?)
כן
אם מותר לך למשל –
לבכות ולהתמוטט קצת לפעמים,
אז קל לך לתת גם לו
'אור ירוק' להתפרק קצת (לפעמים.. )
אם מותר לך להתעצל
מותר גם לו לרבוץ
(סתם כך בלי כח או בלי הצדקה…)
אם מותר לך להיות עיפה
מותר גם לו להיות מותש…
ואם מותר לך בעינייך
ואם מותר לו בעינייך
אז מה הרכות הזו עושה בינכם?
את שמה לב שזה מתחיל מזה שמותר לך?
או –
אם מותר לך לקטר כשאת עיפה
ולא תמיד להצליח להיות בהערכה
אז מותר גם לו לראות פתאום
רק את כל מה ששכחת לעשות היום.
ואם מותר לך להיפגע
ולהיות ממש רגישה (מותר לך??)
מותר לו גם – להתבצר,
להתבלבל ולהתחבא באיזו מערה לא קשורה.
אם מותר לך להזדהות עם עצמך
ומותר לך להיות שם ילדה קטנה
ולא מתמודדת לפעמים…
ולעשות שטויות, ולסלוח לעצמך
ולקבל את עצמך, סתם כך
בלי שיפוטיות ואשמה – כמו שאת.
אז —
אמאלה!
אולי מותר גם לו??
להתנהג קצת כמו איש תינוק
ולעשות טעויות (ולא להודות בהן!)
וגם להאשים אותך כי הוא שכח מה זו אחריות
כמו — ילד קטן ולא מתמודד לפעמים…
מותר לו?
אז אם מותר לך להזדקק שהוא –
קצת יכיל אותך,
מותר גם לך לקבל אותו כמו שהוא כעת…
אפילו שזה ממש מלחיץ אותך עכשיו
(והאמת – אין לך באמת מושג כמה זה קריטי עבורו,
הרבה יותר ממה שאת מדמינת!)
נכון,
זו כבר רמה אחרת של קשר אנושי קרוב, זוגי
שדוקא מתוך הרבה כאב צומח לאחדות אחרת
אם את מעזה ללכת לשם –
יש לך ולכם עתיד גדול
הרבה יותר ממה שאת חושבת.
יש איתי כבר יותר מ3000 נשים אמיצות
שהראיתי להן איך לא לפחד
מ – "מותר להן" ו"מותר לבני הזוג שלהן"
ואני כבר לא מרשה להן לקרוא "ניסים"
למה שקורה אצלן בבית בתוך המרחב המכיל הזה.
כי זה טבעי וקורה שוב ושוב
אחרי שבסך הכל הן מעוררות בנגיעה קלה
את האהבה הישנה והמקומטת
ואת ההערצה ואת הביטחון
שתמיד היו שם מבוישים בפינה.
אז משימה – יש לי בשבילך:
האחת –
רק תשאלי את עצמך
איפה אני מרגישה שנפלתי
ואני מחכה לחיבוק חזק ומזדהה
בלי רגשות אשמה מייסרים…
חיבוק של – ילדה קטנה ותמה ש -מותר לה.
יכולה לשתף פה בתגובות
ונשלח לך חיבוק של "מותר"
עם עוצמה נשית של הכלה והזדהות:)
איתך בדרך הנשית העוצמתית הזו,
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
15 תגובות
הופה! התלהבתי שיש עוד מישהי שמכוונת לדרך הנכונה והאמיתית הזו של שושי זליקוביץ' עד סוף המאמר שאז ראיתי שזו בדיוק את! תמשיכי להפיץ את האור שלך. כתלמידה שלך אני ממליצה לכולן: נסנה ותהננה
את אלופה, אשיות. נוגעת בעומקים וקולעת בדיוק למטרה שאפילו לא ידעתי על קיומה….
נהנית לקרא את הכתבות. מכל כתבה אני מנסה לקחת משהוא לחיים.
ת ב ו ר כ ו
וואוווו ממש נכון, מדיוק ואמיתי!!!
אני חושבת שרק לי מותר להרשות לעצמי…
והוא תמיד חייב להיות שם בשבילי בזמנים של לחץ דאגה קושי וכו'
מכיל מבין תומך אמפטי…
אבל מה איתו? זו ממש הארה קריטית בזוגיות לקבל אותו עם הצרכים שלו ולתת לו להרגיש שהוא מקבל לפחות טיפונת ממה שהוא נותן ומעניק בלי סוףףףף
תודה לך על הטקסט המיוחד הזה,אהבתי חייבת ליישם:)
איזה כיף לקרוא סופסוף משהו מעורר
לאזן
מבינות את עצמינו,סולחות ומרשות,לעצמינו
והוא??
(בדיוק הערב בעלי נרדם לי מייד במוצ"ש …?)
קראתי ונפעמתי ..הארת לי נקודה חשובה בדיוק בזמן . הזדהיתי מאד עם המילים כאילו שהם נכתבו על עצמי ועל מה שעובר עלי עם בעלי…
תמיד הוא היה לידי חזק מכיל ותומך וזה תקופה שהתנהגותו השתנתה ולי קשה לקבל ולהכיל..
חשה מגוון רגשות כעס ובעיקר אכזבה והרבה געגוע למה שהיה ואיננו .
אני מרגישה שזה לא ממש נכון לגבי אני מרשה לעצמי הרבה פעמים במיוחד עכשיו שאני בשמירת הריון ואני מרגישה שלבעלי קצת קשה עם זה הוא משתדל מאוד, להבין אבל לא רגיל לזה המשפחה שלו הם סופרמנים שכשאין מה לעשות ממלאים את המקפיא בעוגות ואני לאומתן ,קשה לי לדמיין את. המצב בו כל. הבית גמור והכביסות במקום והבית מצוחצח ובכל זאת אני עוצרת לפעמים סתם כדיי לקרוא ספר….
אני למדתי על בשרי תפסיקי להיות הם תהיא מה שאת ויהא לך יותר קל אומנם קל לומר וקשה ליסם שמעתי משפט חכם אם כל אחד יהא מה שהוא אז הוא יהיה משהוווווו
מעורר .ממש בזמן עבורי☺
מדהים במיוחחד
נוגע בעומק…
תודה שושי שאת מעלה את ערך הכאב להגיע דרכו לצמיחה!
שיר יפהיה עם הרבה עוצמה
כמה טבעי- ככה עוצמתי!
זה כל כך נכון – הזדהתי מאוד מאוד מאוד…
מדהים שזה אנחנו!!! 🙂
מקסים לקרוא את מה שכתבת, ולראות איך החברה שלי הלכה וצמחה 🙂
מדהים