אתמול ביקרתי אישה מדהימה, אשתו של צדיק שחשב רק על הכלל. נתתי לה מתנה לחג. בעלה זצ"ל היה מגיע בכל ראש השנה למירון, כך כבר לפני חמישים שנה, ומעולם לא עזבו שניהם את המקום. היא אישה מבוגרת ויש לה ילד שכבר בן חמישים עם תסמונות רבות. אתמול בערב, כשהבינה שהשנה לא יגיעו למירון – גם היא נפלה ברוחה, כמו רבים אחרים. אנחנו בתקופה קשה, אנשים לא עומדים בזה. המצב הלאומי שחוח.
כל אחד מוצא איזו תאוריה כזו או אחרת להיאחז בה. כאלה היו הקולות ששמעתי בערב הרמת כוסית שיזמתי לנשים מעמותה למשמר הכנסת – נשים שדואגות לשוויון המגדרי במרחבים ובמעוזים הגבריים. אירחתי אותן בחצר ביתי להרמת כוסית, המשימה הייתה לשמוע קול שופר והאירוח כיד הבריאות וההיגיינה הטבעית. הסתכלתי סביב וראיתי את הנשים עטויות המסכות, גלויות הראש וחשופות הכתפיים, רובן במכנסיים. תהיתי לעצמי האם ״לנערה הזאת התפללתי״ וביקשתי מבוראי שישים את המילים הנכונות בפי. סיפרתי להן על האישה הניצבת מתפללת 'על' ה׳, כפי שאנחנו קוראות בתפילות ראש השנה. אותה אישה, פעם קוראים לה חנה ופעם שרה וגם רחל – שלושתן נפקדו בראש השנה.
כשם שאמותינו הקדושות נפקדו ביום זה, כך כל אחת מאיתנו יכולה להיפקד בשפע שהעולם המתחדש מקבל. הבשורה הרוחנית של חנה, רחל ושרה אימנו תפר את העקרות שבעולם, את היובש והנתק בין האנשים לבין הקב״ה יחליפו רוחות של גאולה וקשר בלתי אמצעי לקב״ה.
נכון, המפגש עם אי-הוודאות מכריח אותנו במפגיע להיפגש עם עצמנו בתוך ים סוער ומטלטל ומשאיר אותנו קטנות מול מציאות אימתנית. אך המשימה שלנו היא להיות נוכחות מול השליחות והתפקיד שלנו בעולם, על כך אחת מאיתנו למצוא את הניצבת, את המלכות שבה.
המלכת ה׳ למלך נותנת לו אותנו ולנו אותו ומשמשת את תכלית בריאת העולם. כאשר נמליך את הקב״ה עלינו למלך בראש השנה – ההמלכה שלו תהפוך אותנו ליציבים. העמקה בזה תיתן לנו אומץ, זריזות ונחישות לשנות.
דווקא הסגר עושה לנו סדר. הקב״ה מעביר אותנו קורס של חינוך מחדש ובסוף נקבל תעודת הצטיינות. זהו קורס מעמיק של הכנה לגאולה. כשיבוא משיח יהיה כאן מרחב אחר – עד עכשיו חיינו בעידן דמוקרטי וכעת עוברים לעידן המלכות. קורונה זה כתר, ומלך הוא לא עוד נבחר ציבור שאפשר להחליף אותו בקלפי. לא היה מצב כזה מעולם. זה הזמן לכופף את הראש מול המלך, להוריד את האגו בפני המציאות המוכתבת ממנו. הגיע הזמן להשתנות באמת.
גם אם נשתלח בממשלה ובמקבלי ההחלטות, שכל מעשיהם תגובתיים למציאות הגלויה להם, שום דבר לא יועיל. עכשיו אנחנו רק מול הקב״ה, הוא המושך בחוטים. במקום להתלונן נערוך היכרות חדשה עם הכוחות הפנימיים והנכסים שבנפש.
תהא
שנת
פנימיות
אלוקית
כשנעמיק להסתכל שם – נגלה אין סוף יכולות. נערוך היכרות עם הנשמה האלוקית ונתחיל לאהוב באמת.
שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה ובשורות טובות!
הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאו"ת.
מרצה מנחה ושליחה בתקשורת ליצירת קשר: mail: [email protected] טלפון 054-9292901
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
