לא משנה איך קוראים לי, אני בטוחה שהקול שלי יותר נכון קול הבכי של הנשמה שלי יהיה מוכר להרבה מאוד נשים ובנות.
אלול הגיע, אבל אני רק רוצה לברוח ממנו. אני מרגישה כאב גדול וכל כך לא רצויה, לא ראויה,לא 'כשרה'.
כן… כך אני מרגישה.
אני לא מתל אביב או רמת גן לא מהרצליה או נתניה. אני מבני ברק. למדתי בסמינר מצויין בעלי בישיבה טובה והילדים במוסדות טובים.
אז למה למה אני מרגישה שאני לא טובה??? למה רגשות האשמה לא עוזבים אותי?! כמה יכולה אישה אחת להרגיש לא טובה?? נכון אני לא מושלמת, אבל החברה משווה אותי כל הזמן לאחרות שלמדו בסמינר יותר טוב ממני שנולדו למשפחות יותר 'שמורות או צו"לניקיות' מהמשפחה שלי אז למה מצפים ממני כל הזמן להיות יותר ממה שאני??
אני מרגישה מנותקת מעצמי. לא מחוברת למה ולמי שאני יכולה להיות. כל הזמן לנגד עיני האישה הצדקנית ההיא שאני 'אמורה' להיות כמוה.
פתאום הבנתי,זה לא המשהו הטוב שבי, זה לא יצר טוב שקורא לי לשוב, זה השטן בהתגלמותו שמשטה בי:"את לא מספיק טובה, אלול בא ואת לא ראויה…" כך אני מפסידה ימים שלמים של קרבת אלוקים.
אז מה אני עונה לעצמי ולאחרות?!
אלול בא, בואי ילדה טובה, את משתדלת כל כך, ורוצה כל-כך רוצה תני לו יד לאבא טוב תתקרבי אליו תאהבי אותו כי הוא אוהב אותך כך כמו שאת, יודע גם יודע כמה קשה לך והוא מחכה לך!! לך ולא לילדה הצדקנית הדמיונית שיש לך בראש, לתפילה שלך!!! לא לזו שהיית רוצה להיות, לך,זו שקמה כל בוקר לזאטוטים מתוקים , מכילה מחבקת,נותנת, מידי פעם גם נושמת:) ולזו שלחתן טוב עדיין מייחלת מתפללת וחולמת, זו התפילה והכמיהה שהוא רוצה ואוהב, והוא עכשיו כאן קרוב אלינו המלך בשדה- רק תבקשי תרשי לעצמך להיות אל תברחי תתקרבי כי אלול הוא זמן שלך עם הבורא הטוב מי שיצר את נשמתך ושלח אותה כאן לתפקיד חשוב. רק אל תתבלבלי בתפקידים שלך לזה של החברה מהרחוב ליד, ממליצה לך לשמוע את השיר נשמה של שמחה פרידמן ולהתחבר למילים
תגובה אחת
ואוו איזה יופי. כל כך נכון.
ההרגל הזה לשלמות הוא לא התגלמות הטוב בטוח!!