יום שני

|

|

20/01/2025

לאישה החרדית

|

|

|

20/01/2025

|

יום שני

חיפשתי  את ה'אלול' שלי/ ש. אייזן – גלבך

מחפשת את הריח המוכר, הסלחן

מבקשת את האלול המוכר, הישן

 

'שערי רחמים' היכן אתם עכשיו?

'שערי דמעות' מי לקח אתכם ולא שב?

 

רוצה לשמוע משו על סליחה

וגם על שינוי ודבקות במטרה

 

לחוש את הקדושה שהרגשתי פעם

מול רשימת ההרצאות על לוח השעם

 

המירוץ 'האלולי' בין כותלי התיכון

עם שיעורים מרגשים, פנקס ושירון

 

שמעתי הרבה על המלך והעבדים

משלים, ציטוטים על משפט וכבשים

 

שרתי ברטט 'חמול על מעשיך'

'לך והטהר.. שנה מעשיך'

 

הרגשתי כבנות מרון והרועה

הייתי קרובה, באמת, לבורא

 

היתה רוממות רוח וקרבה

תשוקה טהורה להיות קרובה

 

קיבלתי קבלות והמורה עודדה

הייתי 'באלול' ולא הרגשתי בודדה

 

חיכיתי ליום הדין שיגיע

להמלכת ד', והשופר שיודיע…

 

תפוח, רימון , דבש ותמר

לכל אחד היה הרבה מה לומר

 

לא סתם סימנים חומריים

הם היו עמוקים עם המון פירושים

 

הייתי בוכה ומבקשת רחמים

רואה במוחש את המאזניים והספרים

 

המצפון דפק, הלב התרחב

המוח עבד, הרגש התלהב….

 

הרגשתי כמו בת ששבה לאביה

שאפתי, קיבלתי, רציתי להגיע….

 

ואז…. חלף לו ה'אלול' האחרון בסמינר

והתחלתי לעבוד במשרד מהודר..

 

ואין כבר הרצאות, ואין חידושים

אין לי 'התעוררות' ואין ריגושים

 

הכל מוכר, רגיל  ושגרתי

אבדה לי התחושה של 'אלול' אמיתי…

 

לפעמים קצת נזכרתי כשעיצבתי מודעה

על 'בקשו רחמים' או 'תרמו בעין יפה'…

 

אהה וגם במחלקה בהתנדבות השבועית

'מי במגיפה' היה מטלטל, מול חולה סופנית

 

אבל ככה, סתם, באופן כללי

לא היה לי, את ה'אלול שלי'….

 

ואז החלטתי. עכשיו, השניה!

אני מתחילה לחזור בתשובה שלימה!

 

אין סמינר, מורות וכללים

אין שיעורים ומרצים מעולים…

 

אני ואני ואני ואני

אני לבדי מול  קוני!

 

מי שיצטרך לתת דין וחשבון

זה מי שנתקע בבוץ- אותו עגלון

 

וכל האובייקטים שתמיד היו מסביב

לא יעמדו לעזור  עם חיוכן החביב…

 

אתכונן לבדי בין העכבר והמקלדת

אתקרב עוד יותר, אהיה משתדלת

 

בבוקר באוטובוס בתפילת שחרית

אתכוון במילים, גם במנחה ובערבית

 

תו"כ עיצוב של גלויות ואיחולים

אומר כמה פרקי תהילים…

 

אציץ בתמונה של ארמון מלכותי

ואזכר בהמלכה שתיהיה גם בזכותי….

 

כן. גם במשרד, בכיתה או בגן

כל אחד יכול להיות מוכן!

 

המלכת ד' לא תלויה באוירה החיצונית…

המלכת ד' היא עבודה פנימית.

 

ואנחנו צריכים לההרגיל את עצמינו

לבוא אל המלך מוכנים, לבדינו!

 

ובראש השנה, כשיתקעו בשופר

יבואו המקלדת, המסך, העכבר

 

ויעידו בקולל מול כל העולם

כמה השתדלה היא יחד איתם

 

לשוב בתשובה, להתרומם טפחיים

להיות ב'אלול' בכפל כפליים……

 

מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

WhatsApp Icon

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

Gmail Icon

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

13 תגובות

  1. וואי שרי, איזה שיר מרגש
    בזכותך התקדמתי עוד צעד בהמלכתו יתברך
    תודה
    ושנזכה כולנו להמליך את הבורא יתברך לא רק בראש השנה הבא עלינו לטובה אלא תמיד
    שנה טובה ומתוקה לכולן

  2. ממש מכניס כל אחת באשר היא שם, לאוויר ולאווירה.
    תודה רבה ויישר כח!!
    נהניתי מכל מילה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים