פרשת וארא
מהו הסימן הראשון שמעיד על תחילתו של תהליך נשירה של נער/ה, עוד לפני שינוי בלבוש, באורח חיים וכו'? באחד המקומות בהם התנדבתי התנדבה יחד איתי אישה מבוגרת ובעלת נסיון עצום בטיפול בנוער במסגרות שונות.
פעם היא שאלה אותנו את השאלה הזו, וניסינו לנחש את התשובה. ואז היא שתפה שמנסיונה התסמין הראשון הוא שינוי בסגנון הדיבור.
ונשאלת השאלה, למה? מה עומד מאחרי השינוי לכאורה זניח הזה?
אם נתבונן בפרשה אולי נמצא הסבר שיאיר את עיננו.
כתוב בפרשה " קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין" אומר מהר"מ שפירא מלובלין ז"ל ההשפעה הגדולה ביותר על האדם נודעת לסביבה בה הוא שרוי. אפילו האופי המושחת והגרוע ביותר עשוי להשתנות ולהשתפר כאשר הוא שרוי בסביבה טובה ונאצלת. מצד שני, האדם הטוב ביותר עלול להפוך לחיה צמאת דם בהימצאו בסביבה מושחתת. ביקש משה רבינו להסביר לפרעה שלמרות שבני ישראל כל כך שפלים ובזויים במצרים, עד שאין להם צורת אנוש, בכל זאת יוכלו להפוך לאנשים גבוהי דרגה ונאצלים ביותר לכשישתחררו מן הסביבה המצרית המושחתת. משה מוכיח את זה לפרעה באמצעות 'מטה האלוקים' שעליו היה חרות שם המפורש ונעשו על ידו מופתים מופלאים ביותר, בבואו "לפני פרעה" – כשהוא נמצא ליד פרעה שזו חברה רעה מאד – הריהו הופך לנחש. ואותו הנחש חוזר להיות מטה אלוקים בחוזרו אל ידו של משה. זה כוחה והשפעתה של האווירה מסביב.
לאור דברים נפלאים אלו אפשר להבין שכשנער מדבר בשפה לא מתאימה זהו בצעם רק תסמין שמאותת שהוא מסתובב עכשיו בחברה אחרת, מתאים את עצמו אליה ומושפע ממנה.
שבת שלום!
בתיה הרשקוביץ
יועצת ומטפלת לבחורות ונשים צעירות, קליניקה בירושלים | [email protected]