על הקו חמיו של ירמי, בעל משרד הפרסום הפופולארי ריקובס ריקושט: גדליהו ריקובס.
”שלום לך, איציק. מדבר גדליהו. אתה זוכר אותי? באתי לחתונה
שלך, ולשבע ברכות שנערך באולם ליד הבית של רב שלוימה“.
”שלום וברכה“, איציק מנסה להסוות את ההפתעה שחש.
”העניין שלשמו אני מתקשר הוא שאני מחפש ממלא מקום
למזכיר של משרד הפרסום. יש לי כמה מועמדים טובים, ואני חושב
לקבל אחד מהם. אך הבת שלי, ציפי, טוענת שהעבודה מתאימה לך
ועדיף לעבוד עם משפחה. אין לי בעיה לתת לך את העבודה. מדובר
במשרה נחשקת ביותר, עבודה קלה ומכובדת, משכורת מצוינת. גם
לא צריך הכשרה מיוחדת. אני מכניס עוד מזכיר במקום לוי, מה
שאני צריך ממך זה עבודות משרדיות פשוטות, תיאום פגישות,
בקרת איכות, כאלה דברים. אתה יכול גם להתקדם מהר מאוד. אני
שם עין על כל עובד ומצ‘פר בהתאם. מה אתה אומר?“
גדליהו שותק לרגע, נותן לאיציק שהות לענות. איציק מבין
מהר מאוד: ”אתה מתכוון שאני אעבוד במשרד של ירמי?!“
”כן, כן, במשרד של ירמי“, קולו של ריקובס עולה.
”אני… המ… צריך לחשוב על זה, להתייעץ עם אשתי. איך
אפשר לחזור אליך לענות תשובה?“
”תענה כבר תשובה לירמי, זה בסדר“, עונה גדליהו בחביבות,
”הוא למעיישה זה שמנהל בפועל את המשרד“.
השפופרת הונחה בנקישה. איציק רוצה לענות ’לא‘ באופן
מיידי, אך חש שכאות הכרת הטוב על ההצעה הנדיבה, יחכה עם זה מעט.
חלי לא מסכימה אפילו לחשוב וההצעה מכניסה אותה לסערת רגשות.
”
איך ציפי יכולה לעולל לנו כזה דבר?“ היא אומרת, ”איך? איך
היא לא מבינה שאם תעבוד לצד ירמי זה יהיה צעד שיגרור ריב וכעס?“
היא לא יכולה להבליג ומתקשרת נסערת לציפי.
”אני לא מבינה למה להציע הצעת עבודה כזו? האם לא ברור לך
שאיציק לא מתאים לעבוד עם ירמי? את יכולה לשער בכלל כמה צער זה יגרום? מאיפה הבאת את הרעיון הזה???! חשבתי שאת
דווקא רוצה לעזור לנו!“
ציפי נכנסת לעמדת התגוננות: ”מה פתאום שתחשבי שזו הצעה לא טובה? מדובר בעבודה טובה מאוד! אני לא יכולה
להתחייב שהכל יהיה מושלם, אך ירמי באמת משתדל לאחרונה
להיות מתחשב יותר.
וחוץ מזה בכל עבודה איציק עשוי לפגוש כל מיני סוגי אנשים. דבר שלישי מדובר במשכורת מכובדת מאוד, שעות גמישות, אפשרות קידום. סביבה שומרת מצוות, את יודעת
שיש במקום שיעור יומי לעובדים? כל יום מגיע רב קבוע ומוסר שיעור בדף היומי. חבל לפספס עבודה כזו!“
הטענות של ציפי נכונות, יש צדק רב בדבריה בעיקר משום שהם נאמרים בדאגה כנה.
חלי מחליטה שלא יהיה הוגן לדחות את ההצעה הנדיבה.
נותר רק לקבל את הסכמתו של איציק. עם היכנסו של איציק לעבודה, חש ירמי שהעניינים יוצאים
מכלל שליטה.
מדי בוקר מגיע הגיס למשרד בהופעה לא מכובדת. הוא מגיע רכוב על אופניים, מפזר חיוכים, מברך את כל העובדים
בברכת בוקר טוב ומראה נכונות מוגזמת לרצות את כולם. אילו איציק לא היה קשור אליו בקשר משפחתי קרוב כל כך, היה הוא
ראשון הלועגים עליו, במיוחד מאחורי גבו. אך מה לעשות שהוא –
ירמי המכובד והאריסטוקרטי, ידוע לכולם כגיסו?
למרבה הפלא, הסתגלותו של איציק בעבודה הינה ללא בעיות.
ואפילו להפך, הוא משתלב מצוין ומתקבל בחמימות רבה על ידי כולם. לאחר שדשו ודיברו כל כך הרבה על הגיס הלא יוצלח של
ירמי, חשים כנראה צורך לתקן את הדיבורים המיותרים, או שמא רוצים בסקרנותם להתקרב אל הגיס המפורסם – שלא לטובה –
ולתהות על קנקנו של זה. כך או כך, היחס שמקבל איציק הוא יחס של אח“מ.
ירמי מצידו משתדל לא לדבר איתו כלל ובוודאי שלא לפגוע בו. להפך, בחברת אנשי המשרד חש חוסר נעימות ללעוג
על איציק.
סך הכל הוא נתפס כחלק ממשפחתו ועליו לשמור על כבודו.
עם זאת, ירמי משתדל למעט להיראות בחברתו של איציק. הופעתו הפשוטה ונוכחותו המכבידה גורמות לו להשתדל ככל
האפשר לא להימצא בחברתו של הגיס שלא מביא לו מדי הרבה כבוד.
הוא אינו מבין בשום אופן מה גרם לחמיו לקבל את איציק לעבודה הזו. אחרי הכל, מדובר באדם בלתי מנוסה, שצריך ללמד
אותו הכל מהתחלה. חוץ מזה, הרי את מקומו של לוי המזכיר תפס טלנבוים.
אז לשם מה צריך את איציק?
הוא אינו אומר דבר. בכל מה שקשור להחלטות של חמיו בקשר למשרד הפרסום, אין לו זכות להתערב.
שבועיים חולפים מאז. איציק לומד את תפקידו היטב. הוא צריך לתאם פגישות, לסדר את היומן בכל יום, לעבור על התזכירים
שכתבו אנשי המשרד, ולסווג אותם לפי רמת חשיבות. מדובר בתפקיד נחוץ ומאתגר, ואיציק משתדל לעמוד בו בכבוד.
לפעמים, כשאינו מבין משהו, הוא מדפיס את העמוד ושואל את דעתה של חלי.
הברק שב לעיניו של איציק שהחל לחוש בעל עשייה.
אנשים רבים נכנסים ויוצאים את משרד הפרסום. אלו בעלי עסקים שבאים לסגור על חבילות פרסום. אם כי בעלי החברות
הגדולות לא מבקרים במשרד הפרסום. אנשי המשרד הם אלו שמבקרים אצלם. ’הכל עניין של סדר גודל‘, הסביר לו מנטל, עובד
בכיר במשרד שמשתדל לקרב את איציק ולעזור לו כמה שיותר.
האנשים הבאים ויוצאים מסקרנים את איציק מאוד. הוא לומד מסגנון הלבוש שלהם, מאופן הילוכם ואופן דיבורם, הרבה על
הרצון הזה, הנמצא בלב כל אדם, להיות בעמדה של משפיע. הוא, איציק, לא חש כל רצון שכזה. להפך, טוב לו בחוסר העניין שסביבו
ובמקום שתפס לעצמו.
מדי בוקר, כשהוא מברך את ירמי בברכת ’בוקר טוב‘ עונה לו ירמי בקוצר רוח נרגז. איציק מבין אותו. הוא מתבייש בי, חושב
לעצמו. וחש רחמים בעיקר על ירמי.
את עמדת המחשב שלו קישט איציק על פי בקשתה של חלי בגאדג‘טים שקנתה לו. היא רצתה שהוא יעשה רושם של אדם
יצירתי ומעניין. מה שאכן הצליח. העובדים מתעניינים בדמוי- מטיל הזהב המונח על שולחנו, שתפקידו משקולת לנייר, באיש
עם כובע שהיה בעצם פח שולחני, במנורת הפלמינגו, בלוח המטרה המגנטי ובעוד מספר פריטים שיוצרים רושם מעניין למדי.
רק ירמי מבקש ממנו להעיף אותם מהשולחן שכן הם מפריעים לעבודה. איציק נכנע לו ללא קרב. הוא הבוס. והוא איציק, בסך
הכל עובד זוטר. הוא מניח את הפריטים במגירה, ומשתדל להיות הכי בסדר שאפשר.
כעבור שבועיים וחצי של עבודה מלחיצה, מבלבלת ומלאה במבטים כפולי משמעות, ברצון כנה לעזור, בגיחוך נסתר ועוד אי
אילו מאורעות שרק בני אנוש מסוגלים ליצור, רואה איציק זיק מחויך בעיניו של ירמי. הוא אפילו עונה לברכת ה“בוקר טוב“ שלו
בנחת ובחיוך.
האם החיוך ערמומי משהו? איציק אינו יכול לדעת.
בהתחלה הוא חושב שהוא רק מדמיין. מה לירמי ולחיוך? ועוד כלפיו? למרות זאת הוא חש בהמשך היום בתקווה אופטימית
שהכל מסתדר, וירמי מתחיל להעריך אותו ואת עבודתו המסורה.
’
אולי אפילו עשיתי משהו מיוחד, אולי הוא קיבל דרישות שלום טובות על העבודה שלי‘, חושב איציק וחש שמצב רוחו משתפר מרגע לרגע.
הוא לא חושב לרגע שירמי מתכנן עבורו תפקיד חדש.
גם כשירמי אומר לו בקול רשמי: ”בוא איתי, איציק, יש לנו עניינים חשובים לסדר“, הוא אינו חושב דבר.
”לאן?“ הוא כמעט שואל אך שותק. במחיצתו של ירמי מרגיש הוא משום מה שאינו יכול להפיק הגה.
הוא מתחיל לסגור תיקיות, לארגן את השולחן לקראת יציאה, אך ירמי אומר לו בקול נדיב ומחויך: ”עזוב, איצקה, חיים יטפל בזה“.
חיים, אחד העובדים, טופח על שכמו בעידוד וניגש לעמדת העבודה שלו, מארגן במקומו. איציק פונה בעקבות ירמי, תוהה
משהו.
מזווית עינו מבחין שברוך גינת, שתחום התמחותו עיצוב ותדמית, וליאור שקדי הגרפיקאי שהוא גם צלם מקצועי, מתלווים
אליהם.
סימני שאלה רבים ממלאים אותו אך הוא אינו אומר דבר. כעבור נסיעה קצרה מחנה ירמי את הרכב ומורה להם לרדת.
הם נכנסים כולם לחנות היוקרתית ”שילובים“ שלמיטב ידיעתו של איציק היא חנות אחת מתוך רשת של חנויות בגדים.
”תביא לו חליפה של רודי מקאנו, למידה שלו, בצבע שחור פסים אפור, עניבה בורדו, חולצת חפתים, את החפתים האלה“,
מצביע ירמי לעבר חפתים מוזהבים עם זכוכית שמכילה בתוכה יהלומים זעירים.
המוכר נחפז למלא את מבוקשו של ירמי. ירמי מגיש לו את כל הכבודה: ”תיכנס לתא המדידה, עשה את
זה זריז“, הוא מורה לו בקול סמכותי. איציק מציית.
כעבור מספר רגעים יוצא מתא המדידה בחור צעיר ומרשים, קומתו זקופה ועיניו חסרות הבעה. השרוולים לא מסודרים לו, והוא גם לא מסתדר עם החפתים. המוכר נחפז לסייע לו.
כיפה חדשה, כחולה, מונחת על קודקודו. ירמי סוקר אותו בשביעות רצון. ”איך זה?“ הוא שואל את העובדים שעומדים בצד, סוקרים את המראה בסקרנות או בחיוך נסתר.
”בסדר, לא רע, הייתי מחליף את העניבה לירוק, זה יתאים יותר“, אומר ברוך גינת לאחר דפדוף מהיר בקטלוג צבעי-העניבות
שמונח על הדלפק. המוכר ממהר להגיש להם בלי שיבקשו מספר עניבות בצבע ירוק, לבחירה.
העניבה מוחלפת עד מהרה. ירמי רומז לצלם שמיהר לצלם מספר תמונות, איציק רוצה להתנגד, אך לא מבין למה עליו
להתנגד, מה הולך פה. ’תשאל, איציק‘, דוחק בעצמו.
ירמי, כמו חושש משאלות, מדבר בקול רם. ”איפה בעל הרשת, ברק? תקרא לו“, אומר למוכר.
”הוא יצא למספר רגעים“, עונה המוכר.
”אמור לו שירמי ממשרד הפרסום מחכה לו“, אומר ירמי.
המוכר ממהר להתקשר לבעל החנות. כעבור זמן קצר מופיע בחנות המהודרת והיוקרתית הבעלים של הרשת, ארלה ברק.
בניגוד לחנותו שמוכרת ביגוד יוקרתי ויקר, ארלה הינו בעל הופעה ספרטנית. לא יכולת לשער שהוא בעל עסק כה גדול של
אופנה.
”מה נשמע?“ הוא לוחץ את ידו של ירמי ושל שאר הנוכחים. אחר נפנה לסקור את איציק. ”יפה מאוד!“ הוא מציין
בהתפעלות, ”לא יכולתי לבחור מישהו מתאים יותר! כל הכבוד על הבחירה. ירמי, אתה תותח!“
איציק מרגיש שהעניין הולך ונעשה יותר ויותר לא נעים.
”אולי נצא לסיבוב של צילום תמונות בנופים בעלי קונוטציה אורבנית“, אומר ירמי בקול בוטח משפט עם מילים לא מובנות.
”אני חושב שרקעים של חופש ונופש יתאימו יותר“, מחווה ברוך דעה, ”זה יכניס אווירה של שחרור, הלקוחות יתחברו. נופש
תמיד מדבר לרגש“.
”אפשר לשלב“, מציע הצלם ומצלם תמונה נוספת. איציק חש תערובת של רגשות. בלבול, כעס על עצמו. רצון
להגיב. מה הולך כאן.
”אני רוצה להבין, בשביל מה לצלם אותי עם הבגדים האלו? אני בדרך לפרסום?“ הוא מחייב את עצמו לשאול, משתדל להישמע
משועשע, ולא להראות לחוץ כמו שהוא מרגיש.
כולם מביטים בו כאילו הוא בובת ראווה שהתחילה לדבר.
מבטם כמו אומר: לא חשבנו שאתה יודע לדבר.
”רגע, אני רוצה להבין, זה רציני כל העניין? לא סיפרת לו לשם
מה הוא הגיע הנה?“ נוזף ארלה בירמי. בקולו סימן שאלה.
ירמי מסמיק בכעס או במבוכה. או בשניהם יחד.
”אין מה לספר, למה שלא יבין?“ מושך בכתפיו. הוא לוקח את איציק הצידה, מעיף מבט קצר לנוכחים ומדבר במהירות: ”תקשיב
לי היטב, איציק, החלטנו במשרד שאתה מתאים ביותר לענות על בקשתו של ברק ולייצג את הרשת ’שילובים‘ במסע הפרסום
הקרוב שלה. אתה תהיה הדמות הייצוגית של העסק. תמונותיך תלווינה את החנות בכל מקום. לא יכולנו למצוא דמות מתאימה
יותר.
תחשוב על זה, תקבל בגדים חינם, ייעוץ תדמיתי וייצוגי על חשבוננו, תהיה דמות פופולארית ומפורסמת! כל המעלות בתפקיד
אחד!“ השתיקה ששררה מתארכת, ירמי נאלץ למהר ולומר: ”מובן שתמשיך לעבוד במשרד הפרסום, אך זה כבר לא יעניין אותך כל
כך, שכן להיות דמות שמגלמת מותג כל כך אהוב ומפורסם, זה משהו ענק! תחשוב על זה!“
איציק שותק המום כולו. מעכל את המלל הרב שנאמר כאן.
מביט בראי בדמות המוכרת והזרה עד כאב – דמותו שלו.
”אני- צריך- להבין“, הוא אומר את המילים לאט, בורר אותן
בזהירות. אבל אז, הדיבור שלו הופך למהיר וקולו עולה ומגיע
כמעט לצעקה. מבעד לעיניו הסגורות למחצה נראים לו הנוכחים לפתע מתרחקים מעט ומשדרים חוסר עניין: ”איך חשבת שאקבל
את התפקיד הזה, אני לא מבין? אני לא רוצה להיות בפרסומת, מה פתאום! לא רוצה בכלל. מה נראה לך…?“ הוא מצביע לעבר הדמות
הלא מוכרת שנשקפת למולו, בראי. ”חשבת שאני מחפש פרסום וכבוד? ממש לא!“ בדברים נחרצים אלו, שניכר שיצאו מהלב,
נכנס הוא אל תא ההלבשה למספר רגעים ויוצא עם בגדיו הישנים והופעתו הפשוטה.
ירמי פוסע מספר צעדים לאחור וסומק עולה על פניו. איציק משתדל להביט לצד אחר.
אם אסור להביט בפני רשע, לזה בדיוק הכוונה, הוא חושב בהתרסה. מעולם לא ידע שהוא יכול לדבר בצורה כזו, מול קהל
כזה של מאזינים, ועוד לצאת מזה בשלום. ירמי מוציא אותו משיווי משקלו לגמרי.
בעל הרשת, ארלה ברק, נראה קפוא למספר רגעים. הוא ננער
עד מהרה. ”אתה ממש בסדר“, הוא אומר בהטעמה וטופח על
שכמו בידידותיות. איציק לא מבין אם הוא מתכוון באמת למה
שהוא אומר, למרות זאת חש שהוא מחבב אותו מיד. יש בו משהו
שמכבד אותו כאדם, ולא משנה מיהו ומה הוא.
ירמי, סמוק כולו, בקושי בולם את פיו. שאר הנוכחים משתדלים
לא לנוע, האווירה המשתררת כבדה וסמיכה.
”אני מבין שהיה פה אי הבנה גדול“, מנהל החנות, ברק, מחליט
לקחת אחריות על האירוע הלא נעים.
”הרעיון שלכם, בגדול, מוצא חן בעיני, מאוד מאוד מוצא חן. אך אני מכבד את הרצון שלך לא להיות מפורסם, זה לגיטימי ומובן“,
הוא אומר לאיציק ופונה לירמי כעבור רגע: ”ופעם הבאה תברר טוב טוב ותסכם מראש עם מי שאתה מביא שהוא בהחלט מעוניין
לקבל את התפקיד“, כך הוא מכריז בידידותיות מופגנת.
הם עומדים לצאת מהחנות, אך ארלה ברק ניגש לכל אחד מהם ומניח בידו שובר קנייה בסך 500 שקלים לרכישה ברשת ’שילובים‘.
איש מהם מלבד המוכר לא מבחין שאיציק מקבל ארבעה שוברים כאלה, בסך כולל של אלפיים שקלים.