"אהוב את המלאכה" שמעיה אומר "כדאי לו לאדם שילמד מלאכה שיאהב להתעסק בה, כי ברגע שיאהב את מלאכתו יעשה אותה בשלימות ובנקלות יותר, כמו שראינו בעלי מלאכה כמו ספנים שמזמרים בעת מלאכתם להקל עבודתם."
(מסכת אבות פרק א' משנה י')
הפסקה מלמדת אותנו אמת פשוטה. אנחנו עובדים טוב יותר, כשאנחנו אוהבים את מה שאנחנו עושים.
אך השאלה הגדולה האם זה מספיק? האם אדם שאוהב את עבודתו מממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בו?
ד"ר סוס ניסח זאת בפשטות "אם יוצאים – מגיעים למקומות נפלאים"
כמה מאיתנו באמת יוצאים?
רב בני האדם מנסים לשמר מצב קיים – אפילו בתנועה פשוטה לדוגמא, אם חזרת הביתה אחרי יום עבודה והתיישבת שנייה על הספה (לא התרווחת, זה שמור להררי כביסה) רב הסיכוי שתהפכי לכורסת הבטטה. אבל אם תבואי הביתה בתודעת עשייה ותכנסי במרץ לעניינים הסיכוי לקיום לפעילות עם הילדים גבוהה יותר.
גם בעולם העבודה זה קורה כל הזמן,
לכל משימה יש שלבים שונים ואנחנו נוטים לפעול קודם באזורי הנוחות והחוזקה. לדוגמא מנהלת הכספים מהירה יעילה תתמהמה בתיוקים וביצוע פרטים קטנים. הם יבוצעו באיחור, ואחרי דרישת ההנהלה וגם כאשר העבודה תבוצע, היא לא תתבצע ביעילות זהה לתחומי החוזקה.
וכאן השאלה האם וכמה ניתן לדרוש מצוינות שלא באזור הנכונות
יתירה, כמה נכון לדחוף את העובדים אל מעבר לגבולות המוכר?
התשובה היא? מינון
כמנהלת הנטייה לחלוקת העבודה היא חלוקה שיטתית, גנרית. פעמים רבות יוצא שחלוקת התפקידים לא מתחשבת בכישורים ייחודים, ביכולות ספציפיות או לחילופין בקשיים ובהתאמה אישיותיות. יש עובדים שטובים בלעבוד בצוות, תני להם לבצע מטלה באופן עצמוני בלי החמצן שלהם – חברה הם לא יצליחו. יש עובדים שתביאי להם לעסוק בניירת בצורה שיטתית לא משנה כמה תאיימי כולל בפיטורים, זה לא יקרה בצורה מושלמת.
לכן מומלץ, במידה וניתן לפצל את המשימות בהתאם ליכולות וכישורים, תפוקת העבודה תעלה בכפלים
לכן, אני תמיד פותחת פגישות עם עובדים חדשים בשאלה:
"מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?" ואז שואלת שוב – "ובמה את עוד יותר טובה?" כי השילוב בין כישרון לתשוקה הוא השילוב האולטימטבי שיוביל לתוצאות הגבוהות ביותר.
יציאה מאזור הנוחות חייבת להיעשות בהדרגה בעקביות ובחכמה
לא בתנועת זינוק, אלא תרגול.
מה אומר המחקר?
צמד החוקרים ד"ר פנינית רוסו- נצר וד"ר ג'פרי כהן מאוניברסיטת סטנפורד חקרו את השפעת היציאה מאזור נוחות על תחושת שביעות הרצון והרווחה הנפשית.
במחקר שפורסם ב Journal of Positive Psychology עלו הממצאים הבאים
מהלך המחקר:
146 נבדקים חולקו באופן רנדומלי ל – 2 קבוצות
הקבוצה הראשונה התבקשה לבצע פעילות מחוץ לאזור הנוחות במשך שבועיים. הקבוצה המקבילה התבקשה לתעד את הפעילויות היומיומית שלהם.
התוצאות היו מובהקות: אלו שפעלו מחוץ לאזור הנוחות חוו תחושת מסוגלות וחיוניות גבוהה יותר.
המסקנה: התרחבות הדרגתית ועקבית של אזור הנוחות מאמן את שריר הצמיחה, מחזקת את האומץ לערוך שינויים עתידיים.
טיפים למחר בבוקר:
• שבי עם כל עובדת או עובד בנפרד מומלץ עם אורך זמן. אוויר. גלו את אופן העבודה המתאים להם, ונסחו זאת כחוזקה. לדוגמא, שירה היא אוטודידקטית ביכולתה ללמוד באופן עצמוני תוכנות טכנולוגיות. משה הוא מומחה בהגשת קולות קוראים.
• ודאי שמרבית המטלות שמוטלות על העובדים תואמות את החוזקות שלהם – אך השאירי אחוז קטן ל"מתיחה" זה המקום בו הם יגדלו.
• סמנו יחד מנהלת ועובדים את אזור האתגר, תנו לו שם שאלי, איך אני כמנהלת יכולה לסייע לו לצלוח את המשימה?
איך יוצאים תכלס מאזור הנוחות? על כך בטור הבא
במובן מסוים אם אני מודה על האמת – גם הכתיבה שלי כאן בפלטפורמה כזו גדולה היא חלק מתהליך.
אני לומדת לצאת עוד קצת מאזור הנוחות שלי , להעז לשים מילים על מחשבות, ולהפוך תובנה למעשה.
מובילה אתכן בבטחה לצאת בנוחות מאזור הנוחות,
דסי גורדון אסטרטגיה יישומית.
מנכלית. יזמת. מנחת קבוצות.
סדנאות לצוות, הרצאות, ליווי אסטרטגי וארגוני למנהלים וצוותות.
ווטצאפ: 0548464700 | 0534453076
כל הזכויות שמורות
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
