כאן מראיינים: הדינמיקה הנכונה לגיוס עובדים מעולים

חז"ל אומרים: "צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה רשעים אומרים הרבה ועושים מעט, " (אבות א טו)

ואנחנו?

אנחנו רוצות בצוות "עובדים צדיקים" שעושים את עבודתם, ולא מדברים את העבודה.

בשנים האחרונות, אני פוגשת מועמדות צעירות רבות. הקוטביות בין המועמדות היא חדה בהחלט…

יש את דור ה"אני האלופה" שמגיעות עם ביטחון עצמי שמספיק למחלקה שלמה. השתכנעו מאמא שלהן שהן:

• אלופות

• גאוניות

• כל יכולות.

אמרו להן, תדעו לעמוד על שלכן ובעצם העולם בכלל שייך הצעירים (עד גיל שלושים ולא חודש יותר, מרגישה לפעמים פגת תוקף) ותשדרו ביטחון ועוצמה ותפגינו ידע גם אם הוא חסר.

ואת שומעת בראיונות שטף ורצף על הצלחות (עדיין לא עבדה יום בחייה) אהה סליחה היא מקייטנת (עושה קייטנות) ותיקה כבר בסוף כיתה ג'. היא נואמת על יעדים, מטרות אפקטיביות. הרבה מלל.

ומנגד, בוגרות סמינרים כאלה שעדיין ששומרות על צניעות ענווה הן מדברות בכבוד.

כלומר, בנסתר. רבים "אתם".

תודה רבה "לכם" נעמוד בקשר "איתכם"

ואת כמראיינת צריכה לזקק:

• כישורים

• יכולת מעשית

• דפוס אישיות

• ידע מעשי ולא תאורתי

אחד הרגעים הבלתי נשכחים היה בראיון עבודה לתפקיד משמעותי שדרש כישורים רבים וידע מקצועי ייחודי לתחום וזמינות. אחרי שעה של שאלות הבהרות דיונים ובירורים המועמדת מפטירה בנונשלנטית, "אני עדיין תלמידה אז אני פנויה רק בערבים".

הלסת שלנו נשמטה.

אז מה באמת בודק ראיון עבודה?

מה אומר המחקר?

האמת?

ראיון עבודה הוא כלי מוגבל.

מחקרים מראים כי ראיונות לא-מובנים (השיחה החופשית הרגילה) כמעט ואינם מנבאים הצלחה בעבודה.

במחקר רחב נמצא שמידת ההסבר שלהם להצלחה תעסוקתית עומדת רק על כ-0.2–0.3

(Schmidt & Hunter, 1998)

לעומת זאת, כלים אחרים —

• כמו מבחנים קוגניטיביים או מבחני עבודה אמיתיים — הם מנבאים הרבה יותר טובים.

• מבחנים קוגניטיביים / יכולת קוגניטיבית מנבא החזק ביותר להצלחה בעבודה.

• מהימנות גבוהה מאוד, כ-0.5 — (Schmidt & Hunter, 1998)

• ראיון מובנה — משפר משמעותית את המהימנות

(Huffcutt & Arthur, 1994)

• מבחני ביצוע / סימולציות — מהימנים מאוד, במיוחד לתפקידי ניהול (Wernimont & Campbell, 1968)

ובמילים פשוטות:

התרשמות טובה בראיון הרגיל והמוכר — לא שווה בהכרח ביצוע טוב.

חשוב גם לומר,

רוב המבחנים הבינלאומיים אינם מותאמים תרבותית לעולם החרדי, ולכן התוצאות דורשות זהירות וניתוח אמפטי, נוסיף ונציין שחוסר התאימות באה לדי ביטוי בעיקר בחלקים הערכיים כמו יושרה, ואמינות.

אנשים מהמגזר החרדי נוטים לשפוט את עצמם לחומרה למול המגזר הכללי.

מה אני רואה שוב ושוב?

• שגיאות כתיב בקורות החיים

• ניסוח חלש של הרזומה

• רמת חשיבה שאינה תהליכית

• פער בין הדיבור למציאות

• קושי באמפתיה ובשיתוף פעולה

ולכן, המבחן חייב לבדוק שני מישורים, את המישור המקצועי והמישור האישיותי ויכולת.

במבחן הערכים נבדוק:

• אמפתיה

• יכולת חשיבה מערכתית

• בגרות אישית

• יושרה

• מקצועיות

• יכולת ניתוח, והסקת מסקנות

ומה לגבי החלק המקצועי?

אל תוותרי על בחינה מקצועית ממשית. לרואת חשבון ניתוח אירוע מס, למזכירה ניסוח מענה. לפנייה. מאמנת כושר, בניית שיעור לדוגמא.

אני מבטיחה לך שתופתעי מהתוצאה, לפעמים לטוב לפעמים למוטב.

ואם אין לך את הידע — תני לאיש מקצוע ניטרלי לבדוק את

כן — זה עולה כסף.

כן — זה שווה כל שקל.

טיפים למחר בבוקר:

1. הכיני מראש מבחן מקצועי שייבדק ע״י איש מקצוע עם השוואה מסודרת ודירוג בין המועמדים.

2. במקביל הכיני תשובות למבחן שהכנת בכדי שהם יהיו המקור להשוואה, כי יכולה להיות מצב שהמועמד הטוב בין המועמדים עדיין לא מספיק טוב לדרישות שלך.

3 . במידה והמבחן מתקיים בזמן אמת יש ליידע את המרואיין מראש ולספק לו תנאים אופטימליים, עם הסחות דעת מועטות.

4. תני פידבק אמיתי לא כוללני לכל המועמדים, בפרט לא אילו שלא עברו את המבחן. החכימי אותם.

בהצלחה לכל המרואיינים ומראיינות.

דסי גורדון

מלווה בהצלחה מנהלים ומרואיינים לראיון מצליח.

להזמנת סדנאות לצוות צרו קשר עוד היום, 0548464700 [email protected]

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

איפה תרוויחי יותר: באדריכלות או בטלמרקטינג? איפה את נמצאת, אדריכלית? רוצה להתקבל לעבודה חדשה? זו הטעות הקריטית שאסור לך לעשות! מצאי את עצמך ואחר כך חפשי עבודה/ ענבר אור גם וגם וגם – איך להרוויח מכל כיוון?/ צביה הנדלסמן