מדי שבוע אני פוגשת הורים מותשים שמספרים את אותה חוויה: אחר צהריים שנראה תמים בתחילתו, ובתוכו מסתתרת "שעת הקושי" של הגזים. הבכי מתגבר, הרגליים נמשכות אל הבטן, קשה להרגיע, וגם הביטחון ההורי נסדק. המטרה שלי במאמר הזה היא לעשות סדר, להבין מה באמת קורה בגוף הקטן, ולצייד אתכם בכלים פרקטיים שתוכלו להתחיל ליישם כבר היום.
מה בעצם קורה בגוף של התינוק?
מערכת העיכול של התינוק נמצאת בתהליך הבשלה אינטנסיבי בחודשים הראשונים. לפני הולדתו הוא קיבל הכל ישירות, בלי צורך לעכל או לשחרר גזים. כעת המעיים לומדים לעבוד, שרירי הבטן מתארגנים מחדש, וכל בועה של אוויר מורגשת בעוצמה. במקביל, הגוף כולו עדיין רגיש ומכווץ, וכשהתינוק מתוח – גם הבטן מתוחה, מה שמקשה על שחרור האוויר שנלכד בפנים.
רעב או גזים – איך מבדילים ביניהם?
אחת הטעויות הנפוצות היא פירוש אוטומטי של כל בכי כרעב. הקיבה של תינוק קטנה מאוד, וכשמאכילים שוב ושוב מתוך לחץ, נוצר עומס שמחמיר את תחושת אי הנוחות. נסו לשאול את עצמכם שני דברים: איך מרגישה הבטן במגע, ואיך נראה הבכי. בטן רכה ובכי עקבי יכולים להעיד על רעב. לעומת זאת, בטן נוקשה, מתיחה של הגוף וקפיצות בכי גליות יותר מתאימים לתמונה של גזים. הבחנה זו חשובה כדי שלא נעמיס על מערכת העיכול בשעות שהיא דווקא זקוקה לפריקה.
מניעה בשעות הרגועות
העיקרון המוביל הוא לעבוד על הגזים כשהתינוק רגוע יחסית. אחרי האכלה, כשעברו כמה דקות והבטן לא מתוחה, אפשר לשלב תרגילים פשוטים: שכיבה על הבטן בהשגחה, שמאפשרת מעין עיסוי טבעי של האיברים הפנימיים; נשיאה בתנוחה שמפעילה לחץ עדין על הבטן, כמו תנוחת "נמר על העץ"; ועיסוי עמוק ורך סביב הטבור בתנועות מעגליות איטיות. כל אלה מזיזים את האוויר הכלוא לאורך המעיים, ומפחיתים את הסיכוי להתקף חד בערב.
מה עושים בזמן התקף גזים פעיל?
כשכבר הגיע גל הכאב, המיקוד עובר להרגעה, תנועה והכלה. אפשר להניח את התינוק במנשא בד הדוק ונעים ולהתחיל לצעוד בבית, להוסיף מוזיקה ולייצר תנועה קצובה שמרגיעה את מערכת העצבים. אפשר גם לקפל בעדינות את האגן לכיוון הבטן בתנועות קצרות ומבוקרות, ולעזור לגוף לזכור איך לשחרר. במידה ובוחרים להציע אוכל, מומלץ לעשות זאת במינון קטן ומחשבה מודעת, כדי שלא להעמיס על קיבה שכבר מתמודדת.
לסיכום, גזים אינם עדות לכך שאנו כהורים עושים משהו לא נכון, אלא חלק מתקופה התפתחותית מאתגרת שעוברת. כשמבינים את המנגנון, מקבלים כלים פשוטים למגע ולתנועה, ומאפשרים לעצמנו לבקש ליווי מקצועי כשצריך, משהו בתמונה מתחיל להירגע. זכרו, גם אם הלילות כרגע קשים, אתם והפיצפון שלכם בתהליך למידה משותף, וכל צעד קטן של הבנה ותרגול הופך את הדרך כולה לנגישה, רכה ובהירה יותר.
מורן פיצ'ון, מדריכה להתפתחות תינוקות וילדים בעלת מרכז פיצ׳פונים, יועצת שינה ומדריכת הורים למותג התינוקות NUBY
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
