"שובב" מילה מכובסת לילדים שהופכים כל מקרה לדרמה…

ילדי 'פיצוץ' /פרק 1

עקיבא בן העשר נכנס למטבח כדי להכין לעצמו כריכים לארוחת העשר. הוא בודק במקרר,שולף אריזה מותחלת של פרוסות גבינה צהובה, סופר 4 פרוסות ואומר לעצמו,"יופי,בדיוק מספיק לי. אקח 2 להיום ויישארו לי 2 למחר."

כעבור מספר דקות, נכנסים למטבח אמו ואחיו מאיר בן ה-6. האם שואלת את מאיר מה הוא  רוצה שהיא תשים לו בלחם והוא עונה "גבינה צהובה".עקיבא, שהקשיב עד עכשיו בריכוז רב, 'מתפוצץ'. "הוא לא יכול לקחת מהגבינה הצהובה!" הוא צורח ופניו מאדימות פתאום.

"למה לא?",שואלת האם. קולה עולה, היא לא מצליחה למצוא הסבר להתנהגות בנה.

"אני תכננתי לאכול את הגבינה הצהובה מחר",צורח עקיבא ומזנק מכסאו.

"אני לא אאסור על אחיך לקחת גבינה צהובה",עונה האם מנסה לשוות לקולה טון תקיף שהופך לצרחה מביכה.

האם, שחוששת מהתוקפנות הגופנית והמילולית שבנה מסוגל לה במצבים כאלה, שואלת את מאיר בייאוש אם יש משהו אחר שהוא רוצה לאכול.

"אני רוצה גבינה צהובה",הוא מייבב ומסתתר מאחורי אמו.

התסכול וסערת הנפש של עקיבא מגיעים לשיאם. הוא דוחף את אמו, אוחז בחפיסת הגבינה הצהובה, טורק את דלת המקרר, מפיל כסא, אוחז בכריכים המוכנים שלו והולך לחדרו. האח והאם מתחילים לבכות.

מוכר?

לא?

לאלה מביניכן שלא חוות דרמות כאלה מדי פעם (או מדי יום) עם ילד / תלמיד, וודאי עולות לכן בראש מחשבות כמו "איזה הורים רכרוכיים! מה שהילד הזה צריך זה כמה מכות הגונות".

ולאלה מביניכן שהתסריט הזה מוכר להן עד לכאב, אומר שאני מעריכה את ההתמודדות היום-יומית שלכן. מי כמוכן יודעות עד כמה לא מציאותי ה'פתרון הפשוט' של 'שתי סטירות ודי'. וודאי התייעצתם, קיבלתם הדרכה, ניסיתם טבלאות ומדבקות, עונשים וחיזוקים חיוביים, הסברים והתעלמות ואולי אפילו תרופות.ולא, לא הגיע עדיין שיפור המניח את הדעת.

התחושה עם ילדים כאלה היא שחיים 'על זמן שאול', 'פצצת זמן מתקתקת'. בכל עת יכול הילד ל"התפוצץ" מ-כלום! כלום!! זה מותיר את ההורים מתוסכלים, מבולבלים, כועסים, ממורמרים, אשמים, מותשים ומיואשים.

ילדים כמו עקיבא  עלולים להיות מאובחנים בשלל ליקויים והפרעות : ADHD / חרדתיים / בעלי קשיים בתחום הלימודי / שפתי / חברתי / תחושתי / רגשי. לעיתים מתארים אותם כבעלי מזג קשה. בלי קשר לתיוג שהוצמד להם, ילדים כאלה מגלים נוקשות קיצונית וקושי לעמוד בתסכול ההופכים את החיים לקשים ומאתגרים עבורם ועבור אלה החיים בסביבתם. נראה שקשה להם לקבל שינויים בתוכניות ולו השינוי הקטן ביותר. נקרא להם מכאן ואילך "ילדי פיצוץ".

במה נבדלים "ילדי פיצוץ" מילדים אחרים?

על כך בכתבה השניה בסידרת "ילדי פיצוץ".

כל הכתבות של בת שבע אדלר נמצאות בקטגורית "אמהות מורכבת" ומתפרסמות כל יום שלישי בבוקר

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

ילדים מאתגרים, הם הפרח הנדיר שצומח רק בתנאים מיוחדים קרה משהו ששיבש את התוכנית? תשכחו ממנו… אל תשפטו אותן, גם הן יודעות שדמות אב חשובה מאוד / דבורי רבינסקי שאלה אחת רגע אחרי שקיבלת משפט חצוף מהילדה/ אביטל אוחיון למה קשה לי להכיל את הילדים שלי?/ אביטל אוחיון