"ה' אין ביכולתי הם שלך, תשמור לי עליהם" זה מה שאני אומרת כשאני רואה אותם מבעד לחלון, בבין הזמנים, נהנים מנסיעה על אופנוע.
פעם הם היו קטנים ותמימים, הם היו מקשיבים לכל מה שאני אומרת, היום? הן מקשיבים ומחליטים בעצמם מה טוב להם ומה שלא? אני פה בשביל להתפלל עליהם.
היום, אפריים שלי רואה אותי דואגת וחרדה, ומה הוא עונה לי? "אמא יאלה בואי סיבוב"…
צעקתי לו מתגלגלת מצחוק: "תגיד, אתה נורמלי, אני צריכה לחתן אותך"
מלא אימהות פונות אליי ואומרות לי: "ככה את באמת כזו נחמדה איתו כל הזמן"?
אז לא, אני לא כזו נחמדה! אני אמא עם קוים ברורים, אבל בגדול אני מבינה יותר ויותר שהם פיקדון שלי…
ואני, התפקיד שלי להיות אמא נחמדה ולחייך ולזרום ולהגיד לא
והתפקיד שלהם הוא להחליט אם הם רוצים או לא רוצים להקשיב לי (בדרך כלל פחות רוצים…)
וה' ישמור עליהם ועל הילדים של כולם!
שנראה מהם נחת אמיתית, שהם ידעו שאנחנו האימהות, תמיד פה בשבילם, אוהבות ומקבלות, למרות ועל אף
והשם הטוב ינחה אותם בדרך הנכונה.
2 תגובות
מדהים
כמה שזה נכון
כל מילה זהב.
גישה נכונה לחיים .
איזה כיף שיש כאן כתבות של אודל 🙏