תבכי על זה, אישה / נעמה

תשעת הימים ואין את השניצל ופיתה האלה, או חזה עוף בחצי באגט,  שאני יודעת ש"יושבים" טוב ומשביעים בצהרים לפני סדר שני. צריך לדאוג לתחליפים ולתמרן.

אני מנסה לגוון מתכוני דגים, לחשבן בגדים לילדים כדי להימנע מכביסה בשבוע שחל בו. מזכירה לעצמי לשטוף את הענבים במקרר כי זה מחזק את הגוף לפני הצום, ומנסה להעמיס שעות עבודה כדי לעמוד במטלות של השבוע, למרות יום חמישי ש"נופל" מהלו"ז.

רגע נעמה, עצרי, עצרי. ע צ ר י. כמה טכנית את יכולה להיות?? כמה את מתעסקת בארגוני השבעה, בסעודות ההבראה, בפרטי האבלות, באיך תעסיקי את הילדים בינתיים, ואיזו מכונה את דוחפת ראשונה אחרי שזה יעבור… התלבטות קורעת בין הרתחה לצבעוני.

עצרי. המת מוטל לפנייך. הזעקה נזעקת באוזנייך. תפסיקי להיות תפוסה בתכנוני גינה אחרי צהרים, ופשטידה בערב, ולאן נצא  שבוע הבא כשיהיה אפשר.

תפסיקי להבריק היטב את כסאות הפלסטיק לימי האבל. תפסיקי לדלג במחשבה אל התכניות שלאחר מכן. עצרי רגע, אישה עסוקה שכמוך. עצרי.

איפה הוא הבכי הזה, המחלחל בגרון, וקורע את הלב מול אבני הכותל? השנה אין לך אפשרות לעמוד כמה שעות של המתנה בתור בכניסה לקפסולות שברחבה. ואת נשארת בבית.

אז תבכי. תבכי על זה, אישה. על זה שאפילו לרוץ לשריד האחרון ולגעת באבניו אינך מצליחה השנה.

על קהות החושים הזו, שמפילה אותך לתהום של פרטים טכניים, תמרונים, תחליפים, וניהול לו"ז משובש בגלל יום צום.

וכשאת מחבקת את הגוזלים שלך בערב, לפני השינה, תבכי על כל מי שהגוזל שלה פרח רחוק מדי מהקן. תבכי על הקרובים שרחקו, ועל אלו שנולדו רחוקים. כי גם הבוס במשרד שלך, שברר אתמול מתי ביולי יוצא תשעה באב ואם בטוח לא תוכלי לתת בכלל שעות בחמישי? הוא בן שרחק כל כך, ושכינה מייללת בין האבנים ומבקשת אותו בין בניה האובדים.

זה הזמן לבכות על מרוץ החיים הדווי, המיוסר של עם ישראל בדור אחרון, שלוקח לנו את הזכות לעצור ולהתגעגע. על שטף הצרות בפרט ובכלל, שמאבדות מאיתנו טעמה של דמעה. תסמיני המגיפה בימינו הם איבוד חוש הטעם, וכשהטעם אובד, סימן חולי הוא. מה היה לנו.

אין לך זמן. קשה לך לפנות שעה לקרוא את סיפורי החורבן. את חייבת לשתות הרבה לפני הצום הארוך, יש לך ילדים בבית שצריכים אותך מתפקדת וחזקה.

אבל תני את ליבך, לב אישה יהודיה, חם ומרגיש . תבטיחי שאת זוכרת. שאת אבלה וחסרה. ומעומק הלב הזה, שאין כמותו טהור,תבכי. תבקשי גאולה.

ואת תראי אישה,

תראי שהיא תבוא.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

"אמא, למה אנחנו לא בוכים?" לעם כזה יש עתיד / עידית אזוי יצירת פרח מפיות / טובה עקשטיין אפשר חשבון-בבקשה? / שלומית חזן ספירת הא(ע)ומר/ תהילה מן "וקרב פזורנו מבין הגויים" מתפללת על זה? בואי לשמוע על חג המרגש של העדה האתיופית