בס"ד
עדיף חשבון נפש.
חשבון נפש- אה?
אז אני משתפת אתכן במה שעבר עלי השנה
ובמסקנות. מסקנות כואבות, מסקנות מועילות, מסקנות משמחות ומסקנות מקדמות.
מי שתרצה שתיקח את זה לאן שהיא רוצה. העיקר שזה יהיה לחיים האמתיים.
אז מי שמכירה אותי, יודעת שאני כרוח סערה. לא נחה ולא שוקטת. יש כל כך הרבה מה לעשות.
רבות אומרות לי: איך את מספיקה כ"כ הרבה: גם מבשלת מצוין. גם הוצאת ספר, גם כותבת פוסטים וגם מעבירה סדנאות והרצאות פרונטליות ואינטרנטיות.
אבל
מה שהן לא יודעות זה את האמת. הן לא יודעות כמה פעמים 'נדבקתי' לכיסא. כמה שרפו לי העיניים מול המחשב. כמה לא הצלחתי לפענח כל מני דברים טכנולוגיים שהעיסוק שלי בם הוא ממני והלאה. איך ישבתי בספריה בירושלים (אני מתל ציון) עד חצות ליל בין סטודנטים וחתולים בניסיון לדלות מתוכי עוד שורה לספר…
כמה פעמים לא הצלחתי לבשל, או בישלתי והאוכל נשרף…
ואת הפעם שהייתי צריכה למסור הרצאה אך ברגע שאחרי האחרון היא התבטלה…
כן.
השנה היו המון המון הצלחות אבל גם אכזבות. היו גם כישלונות. ובעיקר הייתה ההכרה שלי במגבלות שלי. תצחקו- אבל הייתי בטוחה שייקח לי מקסימום שבועיים לכתוב ספר. אתן מתארות איזו אכזבה הייתה לי כשעברו שבועיים ועדיין הספר היה בחיתוליו?
והברכות אליהן אני מתפללת?
אז..
הברכה הכי הכי הכי שאני מבקשת מבורא עולם היא:
שבתי בבית השם!
אנא אבאל'ה הטוב שלי אנא ! הכנס אותי בצל כנפיך, כשאני באמתחתך- אני מוגנת. כשאני בצלך אני יודעת שאני יכולה להתמודד. כשאני תחת המעיל הגדול והחם של רחמיך – אני כבר לא מפחדת!
מה שאני מתפללת ומייחלת זה לעשות את הדברים לא רק בנחישות- אלא גם בשמחה! והכי חשוב. הכי הכי חשוב:
מתוך אמונה איתנה שמה שאני עושה זו רק השתדלות. והשאר: השלך על השם יהבך…
שנה טובה פורה ו… רגועה!
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
2 תגובות
אהבתי!!
שלומית
את כותבת כל כך יפה ומרגש!