מסופר על קבוצת דייגים שיצאה אל הים לדוג דגים.
והנה הצליחו לדוג דג שמן במיוחד
וכמובן שמחו הדייגים מאד בשלל שמצאו.
הדג האומלל שכב ברשת רועד ומפרפר כשפתע שמע את הדייגים אומרים:
ניקח אותו לפריץ הוא אוהב דגים, הדג שמע שהפריץ אוהב דגים ונרגע מיד. אם הפריץ אוהב דגים מצבי מצוין הוא ישמור עלי. אשת הפריץ שפתחה את הדלת ואמרה לדייגים: תודה על הגד השמן, בעלי כ"כ אוהב דגים. הדג יישר עוד שדרתו ואמר לעצמו: הגעתי למקום הנכון בטח יכניסו אותי לאקווריום מפואר ובו אוכל משובח. אך משום מה הובילו אותו למטבח השכיבו אותו על משטח החיתוך, הוציאו את הסכין החדה והגדולה …
רגע לפני שיצאה נשמתו של הדג קרא הדג בכאב: רמאים שכמותכם וכי דגים אוהבים אתם? את עצמכם אתם אוהבים.
בימים אלו שהמילים שאמר רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך" כ"כ רלוונטיות.
בא המשל על הדג לחדד לנו את המסר שגם שאנחנו משוכנעים שאנו עושים למען השני, נבדוק בטוח אם לא מסתתרת פה מסירות למעננו אנו.
לדייק כל הזמן לאהוב את השני כמו שאני אוהב את עצמי אבל הדיוק הוא ואהבת לרעך
בימי ספירת העומר אנו סופרים את הימים עד לקבלת התורה הקדושה, תורת חיים, הציר הכי מרכזי בחיינו כמהים ומתרגשים לקראת מתן תורה– היה לכאורה מתבקש שנעסוק בשבעת השבועות הללו ללמידה של הלכות תלמוד תורה, להעמיק בידע על מעמד הר סיני? אך למרבה הפלא אנו עוסקים בעיקר בתיקון המידות וגם אומרים בשבתות אלו את פרקי אבות מסכת אבות שעוסקת כולה בנושא המידות ותיקונם. אז באמת מה הסיבה לכך?
שכן נאמר – דרך ארץ קדמה לתורה, רק שבנ"א מתקן את מידותיו הוא יכול להיות כלי קיבול לקבלת התורה.
המידות הן הבסיס היסוד.
לפיכך בימי ההכנה לקבלת התורה נקודת ההתחלה תהיה כבוד לזולת וכך נוכל להיכנס לחג מתן תורתנו זכים ונקיים, עם לב נקי ומזוכך, מכובד ובעיקר מכבד.
פרקי אבות מלאים בהליכות יסוד הנכנסים אל הלב – איך לשכלל את מידותינו.
וככל שנעמיק בנאמר במסכת אבות יקל עלינו להתאים עצמינו למוסר ה'.
וכמו כל דבר טוב – אז כמובן שמומלץ לאמן את שרירי הלב שלנו ולהתחיל בביתנו עם הקרובים לנו ביותר – משפחתנו הקרובה.
משום מה יותר קל להיות חביבים בחוץ לזולת, להבליג ולוותר אך בבית פנימה
אנו נוטים לכעוס ביתר קלות – אולי כי זה המקום הכי בטוח עבורנו ובטוחים אנו ששם ייסלח לנו.
כותב בעל העלי שור המשגיח הצדיק ר' שלמה וולבה זצוק"ל: מדור מיוחד קובע לעצמו הוא סבלנות של האדם עם אנשי ביתו הרי כמה שהיחס יותר קרוב ותמידי הוא דורש יותר סבלנות. [הוא בחר במידת הסבלנות]
ושם בבית פנימה היא העבודה הגדולה ביותר אך החשובה ביותר.
כמובן עם בן/בת הזוג אבל בל נשכח את ילדינו היקרים וחשוב מאד לשים לב להתנהגויות חיוביות ולהאדירן מאשר להתייחס ולהתמקד בכל מעשב שלילי.
מספר פסיכולוג אחד שהיה לו אוסף נכבד של כ – 300 בובות בצורת פינגווין.
חלק מהאוסף החזיק בבית וחלק בקליניקה שלו – שאלו אחד ממטופליו הרבים:
איך יכול להיות שאדם אינטליגנט ונכבד כמוהו אוסף בובות…
סיפר לו הפסיכולוג: שפעם אחת לקח את בנו למופע של פינגווינים
הוא ישב מרותק לביצועיו המדהימים שלהם. הם קפצו ממקפצה בגובה שבעה מטרים, העיפו כדור בעזרת אפם, קפצו דרך טבעת אש. והשיבו למאמנת כל מה שהעיפה למרחק.
לאחר המופע מספר הפסיכולוג נגשתי למאמנת ושאלתי – איך היא מצליחה לגרום לפינגווינים לבצע כל מה שהיא מבקשת – ענתה לי זה לא כמו יחסי הורים וילדים, כל פעם שהפינגווין ממלא את בקשתי ואפילו לא באופן מושלם
אני מחבקת אותו, מלטפת אותו ואף מתגמלת אותו בדג.
ואז נדלקה נורה אדומה בראש הפסיכולוג – התייחסות לחיובי זאת הנקודה.
אם במקום לגעור בבני כל פעם שאיננו ממלא בקשתי, אתייחס בחיבה בכל פעם שכן ימלא בקשתי – אקבל ילד מסופק, מכובד ומכבד.
ואוסף הפינגווינים – לא נותן לי לשכוח את מסקנתי.
לנו חז"ל נתנו במתנה את כל ההליכות חיים ותיקון המידות.
בימים אלו בהם אנו בונים את היסוד והבסיס לקבלת התורה בואו ננצל את שבתות הקיץ להעמיק בפרקי אבות – נגיד, נפנים, נשנן ובעיקר נקיים
וניקח אתנו צידה לדרך גם להמשך עד שנאמץ את זה כאורח חיים.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
