חנוכה תם, מאמינה שכל יום של הדלקת נרות, וכמה דקות של התבוננות באורם הטוב- כל יום של תפילה לאורם ובקשות שיהיה לנו טוב, כל יום של הודיה להשם, נתן לנו סיפוק גדול, וכח להמשך.
גם אם אנו לא מודעות לזה, קיבלנו את כל הכח להמשיך את השנה, כי עצם התקווה, הצפיה הייחול והאמונה, נותן לנו כח עצום, במיוחד שאנו מאמינות שאין התפילות חוזרות ריקם, כך שגם עם העליות והירידות, עם כל מה שעובר עלינו, כולל האתגרים, יש לנו עכשיו, שק של אורה ושל גבורה, שנפזר כל פעם איפה שצריך .
נכון, אנו כוספות לעוד כמה ימים של חנוכה, ליהנות מזיו אורם של הנרות, להיזכר בנס שהיה, והתקווה לניסים הקטנים, שאנו רוצות לעצמינו, למשפחתנו ולעם ישראל. אולי בכלל לא ממש הספקנו לשבת כמו שצריך, לדבר לבקש ולהודות . ואנו מרגישות שצריכות עוד כמה ימי חנוכה .
ואתן יודעות, גם אם לא ממש מצאנו זמן מיוחד לשבת ולהתפלל כמו שצריך, והרגשנו לפעמים פיספוס של הימים, אני מנסה להתעודד בכך שהשם בוחן כליות ולב, ושמע גם את התפילה בלב, ואולי אפילו קיבל? אותם פעמים שאנו נושאות עיניים לשמיים, תוך כדי טיפול בילדים הקטנים, תוך כדי משהו אחר חשוב שמעסיק אותנו .
בכלל בכל העשייה היומיומית שלנו, לא תמיד אנו מוצאות זמן מיוחד ולפעמים גם שייחדנו זמן כזה, רוצות עוד, והחיים המעשיים לא מאפשרים, ולכן, תוך כדי שטיפת כלים תוך כדי עבודות הבית או בדרך לעבודה, זה זמן מצויין לתת ללב לדבר, ואולי זוהי התפילה הכי יקרה שיש ובזה עשינו רצונו . אז גם כשחנוכה עבר לא נפסיק לבקש ולקוות.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
