ברחבי העולם כולו עצרו את נשימתם. זה היה גמר מונדיאל 2006. זינאדין זידאן – הקפטן של נבחרת צרפת, האיש שנחשב לגאון הכדורגל, הודיע מראש שזה יהיה המשחק האחרון שלו. רגע לפני פרידה מפוארת מהמגרשים, הוא רצה להניף שוב את הגביע.
המשחק היה צמוד. צרפת מול איטליה. האווירה באצטדיון הייתה טעונה – לא רק בין הנבחרות, אלא גם בין השחקנים.
ואז זה קרה.
בדקה ה-110 להארכה, ללא התראה מוקדמת, זידאן הסתובב – ונגח בעוצמה בחזה של מרקו מטראצי, שחקן ההגנה האיטלקי. מטראצי נפל לדשא, והשופט שלף את הכרטיס האדום, שפירושו: הרחקה מהמשחק מיידית, וסיום הקריירה סופית❌️.
מיליארדי צופים ברחבי העולם לא האמינו למראה עיניהם:
זידאן – האגדה – צועד בראש מושפל מהמגרש, במשחק האחרון שלו, בלי מילה, בלי מחיאות כפיים של פרידה. רק שקט צורם ואכזבה.
זידאן, שהיה יכול להיזכר כגיבור שנפרד מהכדורגל בשיאו, נזכר גם בזכות… הנגיחה.
"כעס הוא כמו גחל לוהט – כשאתה מחזיק בו, אתה הראשון שנכווה".
בפרשת השבוע, להבדיל, מסופר על כעסו של משה רבנו. "ויקצוף משה על פקודי החיל…".
כשהחיילים חזרו ממלחמת מדיין, יצא משה לקבל את פניהם לכבוד הניצחון. אך כשראה שהם לא השלימו את המשימה כנדרש, הוא כעס. אף על פי שהכעס היה במקום, מגלים חז"ל שבעקבות כך נשכחה ממנו הלכה. ללמדנו ש "כל הכועס – אם חכם, חכמתו מסתלקת ממנו" .
כלומר, גם אם אתה כועס בצדק, אתה רק תפסיד.
ראש חודש אב הוא יום הפטירה של אהרן הכהן.
לא בכדי גם זה מופיע בפרשת השבוע. על אהרן נאמר שהיה "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". ראש חודש אב מכניס אותנו לשלב השני של שלושת השבועות, שנקרא "תשעת הימים". זמן שבו עלינו להיזהר עוד יותר מכעס, מפגיעה בזולת ומאיבוד עשתונות.
אתה לא בהכרח אשם בכעס שלך, אבל אתה בהחלט אחראי על התגובות שלך. זכרו שמאחורי כל כעס יש כאב. נסו לזהות אותו ולהביא אותו לריפוי, ובכך להביא אולי לריפוי של כל העם שלנו.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
