כמה דברים ראיתם מאז שהתעוררנו הבוקר? כבר ראינו את הכלים בכיור, ראינו את הפנים שלנו במראה, ראינו תמונות בסלולרי… אינספור מראות.
אבל יש גם את מה שלא נראה לעין, למרות שהוא קיים במציאות: המשמעות הרוחנית של המעשים שלנו. לא רואים את הכוח של בחירה נכונה שלנו, את המשמעות של המעשים הטובים (או הלא-טובים…) שעשינו, את העוצמה של מצווה, של ברכה, של חיוך, של מילה טובה או לא טובה שנאמר.
"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" – כך מתחילה פרשת השבוע, ומציבה בפנינו את הבחירה בין טוב לרע.
פרשנינו מסבירים שבבחירת המילה "רְאֵה" התורה מבקשת מאתנו שהערכים והאמונות שלנו יהיו בהירים וברורים לנו, ממש כמו מה שאנחנו רואים מול העיניים. זה אפשרי, יש צדיקים שחיים בדרגה כזו, שבה אפשר ממש "לראות" את משמעות העשייה הנכונה. אצלם הטוב והרע הם ממש ברורים, מוחשיים. בעולם כל כך ויזואלי וסוחף ומבלבל, השאיפה היא שנצליח להתקרב לכך.
"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". אנחנו הרי מבינים מה ההבדל בין הברכה לקללה, בין טוב לרע. אבל התורה מבקשת שנתאמץ לא רק לדעת בשכל, אלא גם לראות בעינינו מה טוב ומה רע. יהי רצון שנזכה אכן לראות את הברכה בבירור, וגם לבחור בה.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
