"בבקשה אל תפחידו את הבנות שלנו" מייל מזועזע שהועבר בקבוצות המייל

מייל שהועבר באחת מקבוצות המייל חושף 'כנס התעלות' שמוזמן לבתי הספר 'בית יעקב' במטרה לחזק את הבנות לקראת יום הדין, אך למעשה, התוכנית שנוצרה על ידי נותנות שירות חיצוניים – מכניסה חומרים רעילים למוחן של הבנות – מתוך הנחה כי כל האסונות שקרו במהלך השנה (מתועדים ומוקרנים לבנות מכיתה ו' ומעלה) הם לא פחות ולא יותר – כי הבנות לא מספיק התחזקו / התפללו כמו שנרדש מהן.

תוכנית שלחלק ניכר מהדעות  – מעוותת את המסרים והורסת את ההתעלות הנדרשת מכל אחת ואחד באופן בריא ומתוך אהבת ה'

"מסר מעוות שמתרגם את הנהגת השם בעולם לעונש ושכר מידיים וכמובן – מכניס חרדות איימה בליבן של הבנות". מסבירה שרה א' אשת חינוך ששאלנו אותה על הדבר.

האם באמת כך פני הדברים? או שניתן לפרש אותן אחרת? אתן מוזמנות לקרוא ולהגיב – האם גם בבית הספר של בנותיכן הובאה התוכנית הנ"ל לחודש אלול? מה היו המשובים של הבנות? 

מכיון שאנו עדיין בעיצומם של ימי התשובה – שלוחה הזהרה לציבור ההורים ולצוותי בתי הספר – לבדוק היטב את מהות החומרים והתכנים הנכנסים לפעילויות בתי הספר, שחלילה לא יפגעו באופן כלשהו בנפשם של בנות יעקב, וכן לבחון היטב שהתכנים המובאים יביאו את הבנות מתוך קרבה של שמחה ואהבת ה' ולא חלילה מתוך כעס על עצמן או תחושה כי הן אינן ראויות כבנות מלך.

פורסם לפי חוק 27 א' לזכויות יוצרים

להלן חלק מהתגובות שהגיעו למערכת יחד עם הפניה של מקור הדברים: 

"בעבר היה בכנסי תשובה רב שהיה נחשב להרצאה מעוררת, ואם אני לא טועה בשנים האחרונות הפסיקו להביא אותו כי זה היה מידי מפחיד…
ועדיין צרוב לי בעצמות ערב כיפור אחד בכיתה י' שלא הפסקתי לבכות כמה אני רעה
ובכלל בכנסים האלה הייתה סוג של תחרות מי יותר דרמטית ובוכה יותר אז היא 'מרגישה' יותר…"

ועוד תגובה: "לפני שעתיים סיימתי שיחת חברות מחזקת, בדיוק על הנושא הזה…
כמה אני דוחה בתוכי את אלול ונלחצת מזה שאני לא מצליחה לעשות כלום עם הלחץ, ולא באמת יודעת מה זה בעצם "לנצל את החודש הזה'
והכל בגלל הדברים הקשים שהטמיעו בנו לגבי אלול וימים נוראים, ואפילו דגים שבים….
ואנחנו מה…? בסופו של דבר עומדים נבוכים מול לוח השנה, אלול נגמר, וגם הימים הנוראים, ושכחנו מה השם בסה'כ רוצה מאיתנו-
אהבה, שמחה, רצון, תמימות, כנות, דיבור מהלב הישענות מוחלטת עליו, על אבא!

למה לשחזר את הטעות הזאת שוב ושוב ושוב??, מה התועלת בלגרום לדור הבא להרגיש כלום בעיני עצמו? ולהעביר את הכלום הזה לדורי דורות😣
ואז גם להאשים אותם שהם עוזבים ולא רוצים לשמוע כלום, והם, בסה"כ מפעילים מנגונני הגנה בריאים 🥺😔"

"זוועה, הבת שלי כבר כמה שנים לא נכנסת וחוטפת צעקות… אמרתי לה שתגיד "אמא שלי לא מרשה" , המורה אמרה לה בזלזול, מה קרה.. את מפחדת?….
אמרתי לה שלא תתייחס , גם אני לא רוצה לראות את זה וזה לא מחזק אותי"

"כל השפה לא תואמת דור,
אפילו דגים שבים רועדים,
הכל דבורים של פחד.
פחד זאת לא שפה,זה רק מרחיק.
חבל ממש ממש."

ומנגד תגובות שמסבירות כי אולי הבנות 'החרדתיות' נצמדו לצד החרדתי של התוכנית ולא ראו את התמונה הכוללת: 

"אני חושבת שיש הרבה מה לשפר בחינוך שלנו בימים הנוראים
אבל נשמע לי קצת קיצוני
אני הייתי שומעת את הבנות באות לרכזת ומבקשות את המצגת עם המאורעות של השנה
הם אוהבות את הריגושים האלה
ויש בדכ במצגת רגעים מכל הסוגים
יפים מאושרים וכואבים
ייתכן שאותה תלמידה חוותה את השדר בלי קשר למצגת הספציפית
השיח היום מאוד מקרב בהרבה סמינרים"

ועוד תגובה: 

"אני חושבת שאנשים חרדתיים נדבקים רק לצד של החרדה.
במקום לראות את כל התמונה כולה. לא נראה לי שזה מה שאומרים.
נראה לי יותר שזה הפרשנות שלהם לדברים".

ועוד צד מרגש: 

"מצד שני כשאני הייתי בחורה בסוף סמינר
הגיע רב זקן ממש לתת הרצאה וזאת הרצאה שמלווה אותי עד היום

היום אפשר להרגיש את ונתנה תוקף
מי במים- דיבר על הטביעות
מי באש- בדיוק באותה שנה משפחה נספתה באש ודיבר עליה
מי בחרב- פיגועים
וכו' וכו'

וככה עד היום אני לא מוותרת על החלק הזה.
ביחד עם השמחה שה' הוא מלכינו
ה' הוא אבינו"

ומה דעתכן? מוזמנות להגיב בתגובות למטה או להמשיך לשלוח אלינו למייל של המערכת [email protected] 

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

איך נדע איזה מעשה טוב ואיזה לא טוב? זה המדד שיעזור לכם >>> מכתב כואב: הילדה שנשארה מחוץ לסמינר…. זו אני מרגישה מנותקת? רחוקה? הצטרפי לשיח נשות הייטק על קרבה וכיסופין בחודש אלול (המשך השיח בתגובות) כדאי שתדעו: מי היה צ'רלי קירק – והסיבה שבגללה התנקשו בו אמש הילדים יסלחו לך? חם להם! | פניה לאימהות שרוכשות מהקולקציה החדשה בגדים לחגים