איך נדע איזה מעשה טוב ואיזה לא טוב?
כתוב בפרקי אבות "איזוהי דרך טובה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מהאדם".
אם אנחנו מוכנים להתפאר במעשה זה – כנראה המעשה טוב.
למשל לעמוד מול כל החברים או המשפחה, ולתאר להם את המעשה ולחוש שהוא נותן לנו כבוד. או לדבר ברדיו ולספר על המעשה הזה, אות וסימן שזה משהו טוב.
ככל שהמעשה פחות טוב, כך נרצה לשמו אותו יותר בסוד, ובטח שלא נסכים להתפאר בו.
האמת שזה לא תמיד דרך נכונה בכל מצב, כי לפעמים יש נורמות חברתיות בחברה לא תקינה, ואז האדם מקבל כבוד דווקא על מעשים נלוזים…
*
יש דרך נוספת לברר אם המעשה טוב או פחות טוב: התחושה שאנחנו מרגישים לאחר זמן מה.
האם יש תחושה התרוממות או ריקנות?
למשל הקשבנו לשיר, מוזיקה, זה דבר רוחני, מה כבר יכול להיות?
השאלה מה חשנו בעקבות האזנה?
האם חשנו טוב, או דכדוך?
נתנו לנו כבוד, מה התחושה לאחר זמן?
למשל דיברנו וריכלנו, אבל אז המאזינים הלכו, ונותרנו מול עצמנו, מה התחושה?
אפשר להמשיל את זה למשחק "חם קר"
קר קר, חם חם מתחמם מתחמם, מתקרר, קרח, מתחמם, חם מתחמם, מתחמם… רותח…
כשיש תחושה קרה, זרה, לא נעימה, זה איתות של הנשמה.
כשיש תחושה טובה של שלימות, זה מעשה טוב.
עבור ההבנה מתי התחושה נכונה, צריך להגיע לבהירות.
התפללנו. אחרי התפילה יש תחושה של חום בלב.
אכלנו גלידה, היה טעים אבל אם זו היתה כמות מופרזת יש תחושה מוזרה מעט…
בדרך כלל – מעשה טוב יגרום לנו לחוש טוב לאורך זמן, אפילו כעבור שנים נזכור בחיוך של התרפקות איך קמנו לזו שעלתה עם הסלים, פינינו לה מקום באוטובוס, ואיך שהיא העריכה את זה, ואם לא היינו קמים מה היה קורה לה..
גם כעבור שנים נאכל את הפרי של עלבון לזולת, כאשר הוא ינצור את העלבון וברגע המתאים מבחינתו ירכל עלינו ולא נבין למה הפסדנו את העיסקה שהיתה מסדרת אותנו כלכלית…
זה העולם, כדאי להשקיע בטוב, ליצור אנרגיה טובה.
כדאי להקשיב לעצמנו, לרצות להתפאר במעשינו, שגם כשנהיה קשישים ופחות ערניים למה שאנחנו מדברים, נספר על עצמינו רק דברים טובים.





