זה פופולארי לדבר היום על הערכים של אברהם אבינו, אבל בזמן אמת אברהם אבינו היה בודד.
כל מה שמופיע בפרשה הנפלאה שלנו – האמונה באלוקים ולא באלילים, העלייה לארץ ישראל, הכנסת האורחים – היה נחשב אז מאוד מהפכני ומוזר. פרשנינו מסבירים שזו הסיבה שאברהם נקרא "אברהם העברי" – כל העולם מעבר אחד, מצד אחד, ורק אברהם מהצד השני.
אברהם אבינו מלמד אותנו שלא האהדה הציבורית והלייקים הם העיקר, אלא האמת האלוקית. גם פעם, בעידן של עבודה זרה מסביב, וגם היום.
והרב שמשון רפאל הירש מזכיר, שהוא הוריש לעם ישראל את היכולת הנצחית הזו, לא להיסחף בזרם: "הערכים של אברהם סתרו את הערכים המקובלים. כל חייו היו מחאה חריפה נגד רוח הדור, מתוך אמת פנימית. איך יכולנו להתקיים, ואיך נוכל להתקיים, אלמלא ירשנו מאברהם אבינו את אומץ הלב להיות במיעוט?"
מאברהם אבינו ועד היום, המתנה הזו מלווה אותנו בירושה. כל אחד יכול לנסות ולחשוב איפה בחיים הוא לוקח מאברהם אבינו את התכונה הזו, את האומץ הזה. שנזכה להמשיך את דרכו.










