אמא, רוצה לפתח את הילד שלך לימודית? הבית הוא לא בית ספר! | דסי גורדון

" אמר רבי  אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ " (עבודה זרה דף י"ט עמוד א' )

חז"ל אומרים  שהצלחת הלימוד וההנאה מגיעות כאשר הלב מחובר, ללא כפיה. האמירה משמשת גם  כהנחיה כוללת שיש חשיבות לבחור תחום לימוד אהוב, מורה שמעורר מוטיבציה ולא ללמוד רק  מתוך חובה אלא מתוך בחירה.

בטור הקודם דיברתי על אזור הנוחות של העובדים – התגובות היו מרתקות תמשיכו לכתוב זה מחמם את הלב. הפעם לקחתי את אותה נקודה אל הדבר היקר לנו. הילדים שלנו. גם להם יש אזור נוחות.

לנו כאימהות ישנה אחריות. חובה. וכמובן הזכות לפתח בילדנו את המיטב שלהם.

אנחנו יושבות איתם שעות. משננות א' ב' עד כלות, שרות שירי כפל עד צאת עשן, בוחנות בע"פ משנה, פרשה. האם פעם חשבנו לעומק מה הפעולות הנ"ל עושות.

מילא אם מדובר בילד "חלק" אז הכל רץ צ'יק צ'ק חוזרים משננים. ואז הוא אץ ופורח לעיסוקיו. אבל אם העסק קצת פחות זורם, והילד קצת מתקשה, אנחנו מוצאות את עצמנו מקיימות "עוד יום בית ספר" בבית, חוזות קושי וחוות תסכול. קשוח.

במידה ואנחנו רוצות לפתח, לקדם, לגדל בוגר עם תכונות חיוביות, יכולת גמישות, בעל סיפוק מסוגלות לפתרון בעיות. אסור שכל רגע פנאי שלו יהיה חזרה על חומר שהוא מתקשה בו . פתחו והפנו אותו לאופקים בהם הוא טוב כך שיצליח. ייהנה יחווה חווית הצלחה.

יש רגע שלא אשכח כמה התרגשתי.

רשמתי את הילד שלי לחוג. כן אמיתי – שלי.

נשאיר את שמו חסוי, אבל כל הפרטים בול בפוני.

רשמתי אותו לחוג טיסנאות. הוא התרגש ודמיין לפרטי פרטים מה הוא הוא ייצור. יבנה מעגלים חשמליים. ילחים חוטים, יתעסק עם חומרים שונים ומגוונים . דמיין אותו יחד עם הקבוצה מטיסים קבוצת רחפנים, והרחפן שלו כמובן מנצח.

כגודל הציפיה גודל האכזבה.

הוא חזר מהחוג – היקר, יש לציין, עם הפרצוף באדמה. עוד לפני שבררתי מה מי מו  הוא הודיע "תבטלי את הרישום לחוג, זה עונש החוג הזה. תבטלי תבטלי אל תנסי לשאול לברר לשכנע זה לא זה."

המסר הועבר.

אז מה? למחרת הוא הסביר את זה ברהיטות שלא מביישת צעיר בן 20, "אמא אני משבע וחצי בת"ת, מתפלל. לומד. ועוד ועוד ולומד. זה לימוד מורכב שמחייב חשיבה עמוקה וריכוז. בחוג אני רוצה לא לחשוב, רק לעשות. לזוז, להשתחרר, לעשות דברים בידיים, המורה בחוג הביא לנו מצגת ועמד והקריא תאוריה הוא לא הביא לנו להתנסות הכול היה תאורתי"….

החוג היה בית ספר, לא מרחב למידה ותהייה

מה אומרים המחקרים?

בעשור האחרון נערכו עשרות סקירות ומחקרים שבדקו איך פעילות חוץ לימודית ותחביבים משפעים על ההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של הילדים. ביניהם ניתן למנות את הסקירה של Heracle Lab Research (2023)  ואת הסריקה שפורסמה BMC Public Health (2024)

המכנה המשותף לכלל המחקרים, שתחביב הוא הרבה יותר "מעוד חוג" זה מרחב שבו הילד בוחר בעצמו את הפעילות. הוא לומד. לומד לטעות. לומד לתקן. מפתח הישגיות פנימית בונה זהות. פיתוח תחביב הוא אחד הכלים העוצמתיים שאנחנו יכולים לתת לילד מבחינה קוגניטיבית רגשית חברתית.

טיפים למחר בבוקר

• שבו לשנן עם הילד, אבל, בגבול. בית אינו בית ספר.
• תיאום ציפיות בין החוג לילד. תבינו את התנהלות החוג האם הבן יחוש שם חגיגה, האם החוג מאפשר מרחב להתנסות, או שוב חווה בית סיפרית
• האם החוג מתכתב עם תחביבי הילד, האם הילד יחוש חווית הצלחה והנאה, או שזה לימוד וקידום במסווה של חוג.
• והכי חשוב תהיו דוגמא אישית. תנו מקום לתחביבים שלנו, הי עכשיו יש לנו תירוץ רישמי והתר להתעסק בתחביב זה לא בשבילי, זה לילדים.

ובנימה רצינית,

שתפי אותנו מה התחביב שלך, גיהוץ חולצות (גם אשראי) לא נחשב.

דסי גורדון אסטרטגיה יישומית.

מנכלית. יזמת. מנחת קבוצות

סדנאות לצוות, הרצאות אסטרטגיה, ליווי אסטרטגי וארגוני למנהלים וצוותות

[email protected]

ווצאפ 0548464700

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

ענווה – זו הכריזמה הניהולית החדשה | דסי גורדון יום עבודה לאמא, יום כיף לילדים, היתכן? | דסי גורדון דסי גורדון: אמא, את השגרירה הטובה של ילדייך! האם אזור הנוחות הוא נכות? / דסי גורדון רעיון למחקר: מי שמזלזל בישיבת צוות מזלזל באסיפת הורים (ולמה זה נכון ומה המקום שלכם במשוואה)