ישנן עדויות שחולים סופניים נפטרים דווקא כאשר המבקר עוזב. אפילו אם שוהה לידו לכמה שעות, אם הוא עוזב לחמש דקות, כשהוא חוזר הוא מוצא שהחולה כבר איננו. נדמה כאילו החולה מקבל כוח להמשיך לחיות מעצם השהות של המבקר יחד איתו. השהות המשותפת עם מישהו מעניקה כוח וחיים.
גם גישות טיפוליות רבות מתבססות על כוחה של הקבוצה. אנו רואים שלל קבוצות תמיכה שמתמקדות בהתמודדות עם אתגר ספציפי. ישנן קבוצות שמטרתן היא שיפור ביצועים, קבוצות אחרות מתמקדות בהתמודדות עם משבר, התמכרות וכדו', וישנן קבוצות אחרות מטרתן היא פיתוח ריגשי וצמיחה אישית. המשותף לכל הקבוצות הוא רתימת כוחה היחודי של הקבוצה לקידום הפרט (והכלל). לקבוצה יש כוח לשמור, לעודד, לתמוך, להבין, לתת ליחיד חוסן שאין לו כשהוא לבד.
"ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו" מסבירים הפרשנים כי על ידי כוח הרבים מונעים את מלחמות היצר הרע, אבל כאשר אדם מתבדל מהרבים ונשאר לבדו, אז "ויאבק איש עמו". כאשר יעקב נשאר לבדו, זה הזמן שהוא חלש, שאפשר להיאבק איתו.
אנו רואים מכאן את כוחה של הקבוצה. לרבים יש כוח שומר, כאשר אדם הוא חלק מקבוצה, יש לו יותר כוח – יש לו את הכוח שלו, ותוספת כוח שהוא מקבל מהאחרים סביבו. קשה יותר להפיל אותו.
ביהדות יש מקום רב להתקהל, מצוות רבות נעשות ברוב עם. ההימצאות שלנו בקרבת אנשים אחרים, בתוך קבוצה, קהילה, שומרת עלינו, מרחיקה אותנו מניסיונות ומכישלונות.
שנזכה לנצל את כוח הרבים לדברים טובים,
בברכת שבת שלום,
בתיה הרשקוביץ
יועצת ומטפלת לבחורות ונשים צעירות, קליניקה בירושלים
[email protected]










