קטגוריה: החלק היומי – סיון רהב-מאיר

"רש"י ממשיל זאת לחמור שסוחב משא כבד. אם המשא מתנדנד כשהוא עדיין על גב החמור - אדם אחד יכול לייצב אותו. אבל אם הכל נפל לארץ והתפזר והתרסק - גם חמישה אנשים לא יכולים להחזיר את המצב לקדמותו...."

אוהד בן עמי שחזר מהשבי אמר לאחרונה לאבי אוחנה, אביו של החטוף יוסף חיים אוחנה: "אני קיבוצניק ואני אומר לך: תמשיך להתפלל. הרגשנו בשבי את התפילות" >>>

"השנה ליוויתי לא מעט שכול.... והלב, הלב הוא שורף. ואני שם בתפקיד, להכיל, לתת מקום לכאב ולחור שנפער, לתת מקום לתפקוד, לחיים שממשיכים..." ממילותיה של צאלה גז הי"ד, תושבת השומרון, שנרצחה הלילה בדרכה לחדר לידה.

"זה מדהים. התורה מספרת שלפני אלפי שנים, בתאריך י"ד באייר, אנשים שלא יכלו לחגוג את פסח, חג החירות, קיבלו הזדמנות שנייה לתקן ולחגוג אותו. והנה בי"ד באייר תשפ"ה סבתא של עידן מחבקת אותו לראשונה אחרי שהשתחרר מהשבי, בדיוק ב'פסח שני', ומספרת לכל העולם על המשמעות של התאריך הזה..."

"גם מי שאינו חקלאי ולא מגדל עצים, יכול למצוא טעם במצווה הזו וגם לתרגל את העניין ולנסות להתאפק. למשל: הסבלנות שלנו כלפי ילד קטן שאנחנו מחכים שיגדל ויתבגר..." >>>

הוא תמיד היה מביט בעיניו של האדם שמולו ושואל: 'מה שלומך?'. אבל זה היה 'מה שלומך' אמיתי, הרגשת שהוא באמת רצה לדעת. ולאחר מכן הוא היה שואל: 'ומה שלום הנשמה שלך?'. לא הייתה בכך שום צביעות, גם בפעם המאה. הוא באמת רצה לדעת מה שלום הנשמה שלך. יש אנשים ששינו את כל אורח חייהם לטובה, וזה התחיל רק בגלל שתי השאלות האלה".

רוחמה הרשקוביץ, אימו של יוסי הרשקוביץ הי"ד, מנהל בית הספר הירושלמי הנערץ שנפל בקרב בעזה, סיפרה לי השבוע שהיא קיבלה את ההודעה הבאה >>>

"מחקרים שונים מראים שמגיפה של ייאוש ודכדוך מכה בצעירים האמריקנים. הם איבדו את הגאווה באומה שלהם ובסיפור שלה. שרנסקי טוען שמרוב פרוגרסיביות הם "רצחו" את ההיסטוריה של עצמם והם מרגישים מדכאים ואשמים.."

"אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ״. אייר נחשב חודש של רפואה, רפואת הנפש ורפואת הגוף. עם ישראל יצא מהעבדות במצרים בחודש ניסן, ועבר תהליך של ריפוי וחיזוק בחודש שאחרי >>>

"אהרן הכהן שמע את קולם של אחיו, כל בית ישראל, בוכים את השריפה. הם נטלו ממנו קצת מהצער, קצת מהכאב. הם הקלו עליו. גם אנחנו זוכים לתחושה הזו, שעם ישראל בוכה ביחד איתנו, וזה נותן לנו תקווה ונחמה"...