"שלום סיון, שמי מזל, בת להורים שעלו מאתיופיה. היום כ"ט בחשוון. חג הסיגד. והדבר שאנחנו הכי צריכים עכשיו בישראל, לדעתי, זה סיגד:
50 יום בדיוק לאחר יום הכיפורים, היהודים נהגו להתכנס ליום תפילה וחשבון נפש, בציפייה לגאולה. בלי חג הסיגד היום, לא היינו בכלל זוכרים ש-50 יום חלפו מאז היום הקדוש, שבו החלטנו והבטחנו לתקן ולשפר.
באתיופיה, הורינו היו מכבסים את בגדיהם הלבנים, ובפשטות וענווה צועדים אל הר גבוה, כשעל גביהם אבנים המסמלות את עול עוונותיהם הכבדים. בפסגת ההר, מנהיגי העדה הובילו תפילות. הם עודדו את הקהל לשמירת מצוות, למרות קשיי הגלות. והם גם הבטיחו: בסוף נשוב לירוסלם, לירושלים.
אז קיבלנו תזכורת, לכולנו: לחשב מסלול מחדש. להתפלל. להיזכר בכל ההבטחות מתחילת השנה. לנקות את מה שכבר התחיל להתלכלך. ולראות עד כמה גם היום ירושלים נמצאת בלב שלנו, בתפילה לגאולה שלמה".










