רק השנה שמתי לב לזה: כל האימהות של האומה שלנו, לא גדלו בסביבה טובה. הן בחרו בעצמן בדרך הזו.
אברהם ושרה, הזוג היהודי הראשון, חיפשו את אלוקים, שמעו את הקריאה "לך לך" והחלו להפיץ אמונה וצדקה ואור. בפרשת השבוע מסופר שהבן שלהם יצחק התחתן עם רבקה – וחכמינו מכנים אותה "שושנה בין החוחים". כלומר, פרח שצומח בין הרבה קוצים. יופי שצומח בתוך הרבה לכלוך. רבקה גדלה בסביבה של עבודה זרה ושחיתות, אבל הייתה צדיקה בין כל הרשעים.
ובדור הבא – האימהות הן רחל ולאה. גם הן שושנים טובות, אחיות צדיקות, שצומחות בסביבה רעה ביותר.
זה מסר גדול לכל אחד ואחת: נסיבות החיים משפיעות, תנאי הפתיחה חשובים, וגם החינוך שאנחנו מקבלים הוא דבר יקר מאוד, אבל בסוף – לא משנה מאיפה הגעת, אפשר לבחור נכון. אפשר אפילו להיות שרה אמנו, רבקה אמנו, רחל אמנו ולאה אמנו. התורה לא מספרת על ה"ייחוס" שלהן, אלא דווקא מדגישה את הבנייה העצמית. אלה האימהות שלנו.
שנזכה.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
