פנתה אליי אישה כבר ממש לא צעירה ודמעות בעיניה. (אמיתי לגמרי!😢)
“לפעמים אני מרגישה שכל מה שאני עושה זה טעות.
אני משקיעה כל כך הרבה ונותנת מעצמי
ובסוף אני מרגישה שיוצא מזה רק רע, יוצא מזה טעויות,
ואני חושבת לעצמי שאני פשוט טעות.
אני גם חושבת שאולי זה קשור לדור הזה, הבלבול הזה שאנשים באמת לא יודעים כיצד לפעול ומה לעשות.
אני גם שומעת את זה מהשירים שיש היום..”
אז כן, ככה היא פנתה אלי ודמעות בעיניה,
וכשנכנסתי קצת יותר לעומק השיחה,
כדי להבין למה היא מרגישה שכל מה שהיא עושה הוא טעות, היא המשיכה:
“אני כרגע בלימודי פסיכותרפיה, והמנחה אמר לנו שתמיד מי שנותן מקבל בחזרה.
אבל אני נותנת ונותנת. נתתי לילדים שלי סכומי כסף מכובדים, שעבדתי עליהם קשה מאוד,
ולא מקבלת בחזרה כלום. הם לא בקשר איתי. בסוף אני יושבת לבד…"
אז לפני התשובה שעניתי לה, כמפתח ראשוני להבנת המצב וההתנהלות הרצויה,
וממש לא במקום תהליך ליווי שמומלץ במקרה כזה,
בואו נשים רגע את הדברים על השולחן:
לא מעט הורים חווים התנהגות לא מספיק מכבדת מצד הילדים. נקודה.
יש היום אינסוף סדנאות מדהימות בנושא כיבוד הורים.
אם קשה לך עם ההורים שה' בחר עבורך, אל תשאירי את זה כך. לכי ללמוד!
כיבוד הורים לא תלוי בכך שההורים עונים לציפיותיי,
ובתהליך עומק, שבו הנפש מתפתחת ומתרחבת, לומדים,
שההתנהגות של האחר לא חייבת לנהל אותי.
הסיפורים שרצים לי בראש הם אלה שמשפיעים עליי,
ולי נותרת הזכות, ובמקרה של הורים גם החובה,
לבחור איך להגיב.
אני עוצרת כאן, כי זה נושא חשוב בפני עצמו,
ואולי עוד נדון בו בהרחבה. כתבי לי בתגובה אם הוא מעניין גם אותך.💝
ולשאלה שלה – איך תדעי אם לתת או לא?
ומה זה אומר שאת נותנת ולא מקבלת?
אמרתי לה כלל אחד פשוט שהוא יסוד לכל פעילות חייך:
תחשבי בבקשה לפני כל פעולה שאת מבצעת:
האם אני רוצה לבצע את הפעולה הזו, גם בלי תלות בתוצאה?
האם אני רוצה לתת לילדים שלי מהסיבות שלי,
גם אם יש סיכוי שלא אקבל כלום בחזרה?
אם כן, יש לך את התשובה.
אם לא, זו גם תשובה!
אני מבינה שלהגיע למקום כזה,
זה לא דבר של מה בכך, ומתזכרת אותך לתועלת,
שאת זה עושים בצורה פלאית בתהליך אימון.
מתחילים לעבוד על הערך העצמי, מחזקים את האני,
מגלים רצונות וצרכים ומתחילים לכבד אותם,
ופתאום באופן די מפתיע, נותנים לסביבה (אפילו יותר),
אבל ממקום שלם ושליו,
כזה שלא מחכה לתוצאה מהנתינה הזו.
כזה שנותן כי הוא רוצה. כי הוא בחר כך.
אה ומה עם הכלל הזה שאמרו לה בלימודים?
זה שמי שנותן תמיד יקבל ?
כן! זה נכון. רק אל תחליטי ממי תקבלי חזרה.
אם נתת נתינה אמיתית, כזו כמו שתיארתי לך כאן,
את. תקבלי בחזרה.
ממי?
תשאירי את הדלת פתוחה.
יש לבורא העולם אינסוף דרכים להחזיר לך טוב.
הטוב יגיע.
תשאירי את הדלת, את העיניים ואת האמונה פתוחות לגלות מהיכן;
אולי שכנה? אולי מוכרת בחנות? אולי ממקום שבכלל לא חשבת עליו.
החיזוק הזה של הערך העצמי שבך,
זה שיהיה מסוגל לתת ולאו דווקא לקבל,
זה שלא תלוי בתוצאה,
הוא הריפוי והבניה,
ואין כלל ספק שתראי טוב בחזרה!
ולסיום, את יודעת מה?
שבאופן פלאי, כשיש לך אותך פתאום הכל נהיה ברור יותר.
השאלות מתמעטות, הספקות מתמזערות והחיים נהיים ברורים יותר,
קלים יותר והמערכות יחסים זורמות ובריאות יותר.
למה?
כי כשיש לך אותך,
את כבר לא צריכה שהעולם יתנהג כפי שציפית,
כדי להרגיש שבחרת נכון.
תחשבי יקרה השבוע,
על רצון אחד שלך, אפילו קטן,
כזה שאת רוצה אותו מסיבות נקיות,
בלי להיות תלויה בתוצאות שאינן בשליטתך,
ותצעדי לעברו.
תתחילי להתחבר לעצמך.
שתפי אותי איך זה היה לך?
מלווה נשים שרוצות להפסיק להתנהל על אוטומט,
להבין מה באמת חשוב להן,
ולבחור מחדש איך הן רוצות לחיות.
ציפי קאהן | מאמנת מנטלית מוסמכת ❤️
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
