קטגוריה: החלק היומי – סיון רהב-מאיר

רגע, מה הקשר בין מישהי שתתאפק ולא תצעק על הילדים שלה בבית מחר בבוקר, לבין סשה החטוף? לנה הסבירה שהיא עלתה מברית המועצות, ולא ידעה על היהדות הרבה, אבל מאז שמחת תורה היא התחברה לזהות שלה וגילתה את הערבות ההדדית בינינו

זה מעיד על משהו עמוק, אצל כולנו. הכול זמין, ומהר. גם אנשים וגם מוצרים. אם אפשר להזמין אוכל הביתה וגם ספה חדשה בשלוש בלילה, אין סיבה לא לפנות בכל שעה למי שבא לנו, וגם לצפות שהוא יענה לנו מייד. אם אני רוצה משהו – אני רוצה אותו כאן ועכשיו.

טראמפ הוא לא יתרו, ועיקר השינוי - תלוי בנו ולא בגורמים חיצוניים. ועדיין, לפעמים צריך שמישהו מבחוץ ינער אותנו, ייתן לנו אומץ לחשוב לבד או לפעול נכון. זה נכון גם ברמה האישית, ולא רק במישור הלאומי...

"מאז שמחת תורה – ראיתי אותך באלפי אנשים. כל כך הרבה מסירות נפש יש בעם שלנו. כמה היית שמחה לדעת שעם ישראל מתנער כעת, ועובר מהגנה להתקפה..."

"אז מה עושים? שמים לב היטב מתי עמלק מגיע: לפני שהוא תוקף אותנו בפרשה, מסופר על תלונות ומריבות בינינו, על חוסר אמונה, על דכדוך ורפיון..."

הסיפור המכונן של קריעת ים סוף הפך לסמל לדורות – על אמונה ונחישות ועל הטוב שמנצח לבסוף את הרע. על היכולת לפרוץ קדימה גם במצב שנראה תקוע לגמרי. על כך שהרוע יכול להיעלם ברגע ולטבוע בים, ולא להטריד אותנו יותר לעולם.

"טראמפ הפתיע את העולם כולו כשהתחיל לדבר על פתרונות אחרים: הגירה מעזה, החלפת החמאס, עזיבה של מוסדות האו"ם הצבועים ועוד ועוד. זוהי החלפה של כל הנחות היסוד הדיפלומטיות שהיו מקודשות במשך שנים..."

"פרשנינו מזכירים לנו: יציאת מצרים היא לא רק אירוע היסטורי, היא המשימה שלנו, כל הזמן. אנחנו צריכים לצאת מכל מה שמגביל ועוצר אותנו" | החלק היומי, פרשת בשלח

"אם אתם מרגישים הצפה בימים אלה ומתקשים להכיל את כל הרגשות, תסתכלו על המנגנון שמציעה הפרשה שקראנו בשבת: באמצע העלילה ההיסטורית, הדרמטית, אנחנו מקבלים עוגנים..."

"זה לא סוף הרשימה. די באסון אחד כזה כדי להפוך את האדם למריר וקודר. אבל הבבא סאלי רק צמח והתעלה והזדכך מתוך הכאבים האלה. כנראה יש שתי אפשרויות: להישבר, או להפוך לרגיש יותר, למבין יותר בכאב..."