1. פרשת "בשלח" היא הפרשה הרביעית בספר שמות, והיא מתארת את האירוע הגדול שחתם את יציאת מצרים – קריעת ים סוף. אחרי שיעבוד של שנים ארוכות, אחרי המתנה לקיום ההבטחות האלוקיות, המצרים הרשעים טובעים בים, ועם ישראל נפרד מהם למציאות חדשה. בסוף, הטוב מנצח והנבואות העתיקות מתגשמות.
2. השבת שבה קוראים את פרשת בשלח מכונה גם "שבת שירה", בגלל שירת הים שמופיעה בפרשה, אחרי קריעת ים סוף. פרשנינו מבקשים שנשים לב לא רק לנס, לקריעת הים, אלא לתגובה שלנו – כולם שרו ביחד, בהתרגשות, באמונה, באופטימיות, בקדושה.
3. הסיפור המכונן של קריעת ים סוף הפך לסמל לדורות – על אמונה ונחישות ועל הטוב שמנצח לבסוף את הרע. על היכולת לפרוץ קדימה גם במצב שנראה תקוע לגמרי. על כך שהרוע יכול להיעלם ברגע ולטבוע בים, ולא להטריד אותנו יותר לעולם. שירת הים נכנסה לסידור התפילה, וגם היום, יותר מ-3000 שנה אחרי שנאמרה לראשונה, אנחנו אומרים אותה מדי בוקר בתפילת שחרית.
4. בהמשך הפרשה מופיעות גם תלונות של העם. פרשנינו כותבים כיצד גם אחרי נס, אחרי אירוע משמח, אפשר לבחור להתלונן ולהתמרמר. וכשהעם מפולג וחסר אמון – מגיע האויב, עמלק, שיודע לנצל הזדמנויות כאלה של שסע פנימי, בלבול ומבוכה, ולהילחם בנו במצבים כאלה.
5. ובשבוע הבא, מיום רביעי בערב ועד יום חמישי בערב – ט"ו בשבט, חג האילנות. נוהגים לאכול בו מפירות הארץ ולברך עליהם, ולשבח את ארץ ישראל ואת פירותיה הטובים.
שבת שלום.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
