קטגוריה: החלק היומי – סיון רהב-מאיר

כמה רגעים שלא צולמו מהשבת האחרונה, אבל אלה רגעים של נצח, ונראה לי שהם יכולים לתת כוח והשראה לכולנו. שבוע טוב, מלא בבשורות טובות >>>

"הברית התקיימה בשבת. רגע לפני שבת, התקשרו ההורים של רונאל, וממש ביקשו מאיתנו להיות בשמחה, כי זה מה שרונאל היה רוצה..."

"במהלך השנה, הוא הסביר, התלמידים נמצאים בתוך מסגרת. יש כללים, יש צלצול, יש הפסקות ויש שיעורי בית. בחופש הגדול – התלמידים אחראיים בעצמם על חייהם. אבל הערכים לא יוצאים לחופשה, והחינוך העצמי לא מפסיק. להיפך"...

"זכיתי לדבר בכמה מסיבות סיום בזום בימים אלה. שאלתי אותם מה ה"משכן", מה הערכים שהיו יציבים בתוך כל הטלטלות, וקיבלתי תשובות מרגשות...."

"בגישה הזו, הרבי מציע לנו לפגוש את אלוקים בכל רגע בחיינו. לא רק במנהרות חמאס בעזה, ולא רק בלילה שבו ישראל וארצות הברית משמידות את הגרעין האיראני, אלא להרגיש כל הזמן ובכל מקום, שאלוקים תמיד איתך...."

"אנחנו לא חוזרים לשגרה, כי היום אנחנו מאמינים יותר, מחוברים יותר. יודעים הרבה יותר טוב מי אנחנו, למה אנחנו מסוגלים, ומה הבשורה שלנו לעולם כולו..."

"אני מרגישה שקיבלתי את החיים במתנה כמה פעמים, ולכן כל בוקר מודה לאלוקים על השליחות שלי בעולם הזה, שאני צריכה למלא".

אני מביאה פה הבוקר את הפרק הזה, פרק ק' בתהילים. מאז שמחת תורה, בכל העולם היהודי אמרנו תהילים בדמעות, בדאגה, בצער. בבוקר כזה צריך לומר גם תהילים של הודיה:

"שמעתי אתמול עצה טובה של מנחת ההורים מיכל שניאור: אל תשתיקו את הכאבים האישיים בגלל הסיפור הגדול. אל תשתיקו את הסיפור הגדול בגלל הכאבים האישיים. קוראים לזה להכיל את המורכבות. קוראים לזה יהדות..."

"אדם אחד הכין לעצמו כוס קפה במשרד, והתחיל ללכת בחזרה לחדרו. בדרך הוא נתקל באחד העובדים, וכל הקפה נשפך. נשאלת השאלה: למה נשפך קפה מהכוס? אולי כי הוא לא שם לב? אולי כי החבר שלו נתקע בו?..."