אני אבא גרוש מזה 30 שנה.
עברו כמעט 24 שנים מאז שפגשתי את הילדים שלי, הקשר נותק וכך גם תינור החמצן של החיים שלי.
כשהילדים שלי היו בני 10 ו-12 וראיתי שהם מתחמקים מלהגיע למפגשים ולשמור איתי על קשר יום-יומי, כתבה העו"סית המטפלת בתיק המשפחתי, שהילדים מסרבים להיות בקשר עם האבא, והיא ממליצה לי בשל כך, לכתוב להם מכתבים.
שפניתי לשופט בשם ג' (הפרטים שמורים במערכת) כדי לקבוע לי הסדרי הראיה , הוא גם קבל את החלטת העו"סית ואמר לכתוב מכתבים בלי לקבוע לי הסדרי ראיה חוקיים.
גם כאשר התחננתי לו שאני מעוניין להיום אתם בקשר על מנת לתת להם אהבה וחום ולהיות חלק בחינוכם לתורה וליראת שמים, הוא לא התייחס לבקשתי וכך נתנו לאימא להרחיק את הילדים ולהשניא אותי עליהם.
לא להיות בקשר עימי מזה 25 שנה.
היום הבן שלי בן 35 והבת בגיל 31 שנה. הם אנשים בוגרים וחופשיים לעשות כרצונם ועדיין, מושפעים ולא יוצרים איתי קשר, אפילו קל.
אני זועק מכאן מנהמת ליבי, עד מתי מערכת המשפט תיתן יד לדברים כאלו? ההשפעה של הניכור בגיל הקטן, השפיעה עליהם כך שגם כיום הם לא מחפשים שום קשר איתי או חוששים מלצור אותו, מתוך פחד לפגוע בצד השני.
עם השנים מלאות הסבל, הכרתי הרבה הורים שלא רואים את ילדיהם מתוך הניכור שנקלעו אליו, הם נכנסים לדיכאון ואפילו חלילה חושבים לשלוח יד בנפשם. אף אחד לא מודע להתעללות הנפשית שהם עוברים ולנזק העצום שיש לילדים האלו שגדלים ללא אחד ההורים, רק כי הם מושפעים מדיבורים וסטיגמות שאינם מהווים בסיס להורות האוהבת המפעפעת בלב ההורה.
עקב הסבל שעברתי לא חשבתי יותר להתחתן. כיום אני בן 75 שנה, הילדים גדלו ולא יוצרים קשר עימי ואני לא יודע אם אסיים את חיי ולא אצליח לראות אתם לעולם
בערב יום הכיפורים, כשהלב מבקש למחול ולהרפא אני רק רוצה לשאול: מי יתן את הדין על ילדים שנפשם נפגעה מהמרחק מאביהם? מי יתן את הדין על הלב של אבא ששואל את חייו למות?
אני רואה שהאתר שלכם עוסק הרבה בנושאי חינוך וקשר בין הורים לילדים ובין אדם לעצמו ומבקש מכם, אנא הרימו את הכפפה להעלות את המודעות לקושי של אותם הורים וילדים שהחיים שלהם כאובים עד בלתי אפשריים.
בתפילה לשנה טובה יותר וגמר חתימה טובה לכולנו
דוד א.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
9 תגובות
קול הכבוד לקול כבודה , מגיע לזה מדור משלו
צודק בכל מילה.
אני עובר ניכור הורי וכבר שנה וחצי לא רואה את הילדים, בלי שום אור בקצה האופק.
הילדים סובלים וניזוקים, צלקת שלא תחלוף לעולם. ורשויות הרווחה ובתי המשפט – הם ע שים זאת הרי "לטובת הילד". בושה וחרפה!
ימה עושים ומרגישים עם ניכור הורי מצד אב שלא מגיע לראות את ילדיו כ- 15 שנה..??! למרות שהיו לו הסדרי ראיה מעולים…ולאחר אותן שנים כאשר פגש בהם ביוזמת הילדים דווקא, אמר להם שהאם מנעה ממנו לראותם..במילים אחרות טפל שקר על האם, אז מה עושים ???! יש למישהו תשובה ?! 😩🙏😩
טיפשות שהוא נתן להפסיד את ילדיו אנוכי , זו לא דרך להשתמש בילדים כדי לפגוע באימא.
אתה צודק הוא טיפש שלא נהנה מהילדים , אבל יש הרבה אבות שלא יכולים לראות את הילדים כי האימא מנכרת אתם ואם הוא יגיע הביתה כדי לראות את הילדים האימא מזמינה משטרה ותטען שהוא בא לאיים עליה באלימות מייד המשטרה מרחיקה אותו או האימא תבקש צו הגנה נגד האבא שלא יכול להתקרב מהבית
תודה גדולה שהעלתם את נושא הניכור ההורי, נושא שטעון תיקון.
לצערי, כגרושה, אני שומעת מחברות דברים ממש קשים כמו:
1. "שמעתי שהבת שלי מתחתנת עוד מעט…" שלא לדבר על כך שאסור לה להגיע.
2. "כשהבת שלי רואה אותי ברחוב, היא עוברת כביש" (הבת נשואה כבר).
3. "כשהבת שלי רואה אותי היא צועקת עלי שהכל בגללי"
4. "חוץ מזה שילדתי פעם את הילדה הזו, אין לי שום דבר איתה, לא מרגישה שום קשר מבחינתה, היא מנוכרת"….
מובן, שבתור אישה חרדית שהחברה שלה היא של נשים אני כותבת את החוויות של נשים שחוות ניכור הורי, אבל לצערנו יש אבות שחווים זאת.
לכן, כל אחת שיש לה אמא/אבא שהיא לא בקשר איתם [גם אם הם נשואים 🙂 ] זה הזמן לעשות תשובה. כיבוד הורים זה אחד מעשרת הדברות!!! אל תחששו לעשות זאת, אל תתבישו, כל הורה שמח לקשר עם הילדים שלו.
כמובן שהילדים צעירים/קטנים, הם לא ממש מבינים משמעויות, ואם יש הורה אחד שמסיט נגד השני, זו בעיה. רק שהילד גדל הוא יכול להתבונן בסיפור מחדש, וגם זה קשה מאוד.
ובאופן כללי על כיבוד הורים ישנו ספר מעולה של הרבנית סמט. "למען יטב לך". שהוא ספר הלכתי עם דוגמאות מהחיים.
אין חדש תחת השמש , אמא שמתנכרת לבת שלה ללא כל סיבה או שמרחיקה את הילדים מהאבא לגמרי , זה דבר שהורס חיים , ממש הורס ללא כל אפשרות לתיקון , על בשרי חויתי, ואחן תקוה ואין סליחה למעשים כאלו
צודק במאה אחוז, הרבה אמהות מרשות לעצמן להחטיא את ילדיהם ולמחוק מהם את מצות כבד את אביך, בלא שום היתר, ועוד להוסיף ולגרום שהבנים והבנות יזלזלו באב וישנאו אותו. ולמרבה הצער לא רק שבתי המשפט ורשויות הרווחה אינם עושים כלום נגד זה – גם בתי הדין הרבניים לא ממש מתייחסים!!!
אלפי אבות מנוכרים כאלה – ויש אלפים – הם כתם מפיר על פניה של מדינת ישראל שהפכה למדינת סדום.
רק אוסיף שלענין אחד, האבות האלה הם הורים לכל דבר בעיני המערכת – לענין גביית תשלומי מזונות. בזה אוכפים בצורה יעילה, ההוצל"פ מזדרזת לטפל באב הסורר שמעכב חלק מהמזונות (לפעמים שלא באשמתו) וכל רכושו מועקל, והוא אף נלקח למאסר מדי פעם!!! (אין "חקירת יכולת" כשמדובר בתשלומי מזונות). אבל שהאב יוכל לראות את הילדים וללמד אותם שיש חובה לכבד את אבא – זה המערכת לא מואילה לעשות. בושה.
התגובה שלך מאד נכונה אני שילמתי את מזונות הילדים כמו בכתבה גם בתקופת הצבא על אף שהייתי לציין שהם סרבנים ולא מגיע להם מזונות כדי לא לאפשר לאימא להסית עוד אותם אותם וגם לא רציתי שהילדים יחסר להם משהו