אז מה את מלמדת אותנו רחל?
כל היום הזה, עבר עלי במחשבות עלייך, אמא רחל . אין אפס, שהסרטונים שראיתי היום,ששלחו לי ושלחתי אני, של המוזיקה, של קול ברמה , סוחפימותי לעולם הנשמה והתפילה.
ועכשיו בערב, ממש עכשיו, הגיע אלי בדיוור ישיר עוד סרטון מרגש.
ושוב נפתח לי הלב לתפילה, והלבשלי בכה אותך.
כשאני חושבת עלייך, משהו נשבר בתוכי.
אני חושבת במונחים של אנשים. של נערה שוויתרה על שמלת הכלה שלה, של אשה שרצתה מאד, אפילו מאד מאד להיות אמא, של אמא צעירה שלא הספיקה להנות מהילדודס כמעט, ולבן הקטנטן שלה, בנימין, שהיום היה לו יומולדת, בעצם, היא קראה בשם כל כך עצוב: בן אוני- בן הכאב שלי
או אולי לחילופין: בן אוני – בן חוזקי.
שם מעניין עם שתי משמעויות הפוכות.
כלכך בא לי, רחל, לשבת איתך ורק לשתוק . להתבונן עלייך ואת כבר תדעי.
תדעי כמה אמהות ונשים ובנות קוראות בשמך בלי קול ברגעי בכי וקושי. ברגעים שנולד בהן משהו מתוך כאב וייסור. תדעי כמה את מופת ודוגמא למרות חייך הקצרים. כמה אהבה ורוך וחמלה את מוקפת. ותקווה וקשר, ואיזה עם צמח ממך. מי היה חולם… מי.
לימדת אותנו ערכו של ויתור. ויתור מהותי מאד, הסמל שלך.
ומהצד השני
לימדת אותנו איך לא לוותר בבכי נהי ותפילה לפני השם, עד שתתקבל התוצאה.
את שני צידי הסקאלה, הקיצוניים.
ובכך הענקת לנו את הקו שמחבר בין שניהם .
אז מי את, אמא.
זו שמוותרת עד העצם?!
או זו שלא מוותרת בכל העוצמה?!……
ואולי את גם וגם.
אמא רחל.
זו שמוותרת על עצמה עד העצם
וזו שתילחם כלביאה ולא תפסיק לבכות ולהתחנן בכל העוצמות.
ואולי בכולנו, כל היידישע מאמעס בעולם, יש מקצת ניחוח רחל.
אני בת
גאה
לך,
אמא.
תודה אמא
תודה השם.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
