יום רביעי

|

|

19/02/2025

לאישה החרדית

|

|

|

19/02/2025

|

יום רביעי

געגוע בחמוץ מתוק | דסי זייבלד

"אני עומדת ליד הסיר, מחלקת את המנות לכלים, מסדרת יפה שלא יתפרק ואני כלכך מתגעגעת אלייך. כלכך. איך זה , שבחגים אני פוגשת אותך במטבח שלי, ואת כלכך שם, אפילו שאת אינך". דסי זייבלד בטור מתגעגע
| קרדיט: דסי זייבלד

אני עומדת במטבח ומשחימה בזהירות את הסוכר.

היום קוראים לזה "מקרמלת". פעם, כשנתת לי תמתכון והסברת לי איך להכין, זה היה סתם להשחים סוכר. ואני מנסה להיצמד למתכון שלך.

אני מערבבת בכף העץ. לאט.

אש נמוכה. והזכרונות שלי מפליגים אלייך.

החלטנו להכין לחג "זיסנזור".

זה פרוסות קרפיון חמוץ מתוק, מתכון שאת היית אלופה בו. יצא לך תמיד כלכך מדוייק, וכלכך טעים.

היית מגישה אותו קר, וכשהכנת, היית מתקשרת להזמינותי לטעום. הייתי צועדת אלייך לרחוב גאולה להתערבב לך בסירים ובכלים.

פעם, היו שמים את הדגים בכלי אמייל מלבני. חשבתי שזה רק אצלינו, אבל כשהתחתנתי ראיתי שגם בבית שלו אמא שלו, ובובע היתה שמה את הגעפילטע באמייל הלבן, עם המכסה התכלת.

היית מוציאה את האמייל מהמקרר, מניחה לי מנה קרה על צלחת זכוכית, כי מי ידע בכלל מה זה חד פעמי, ונותנת לי לכרסם בהנאה.

ובסוף כשסיימתי להתלקק, הכנת לי בכלי קטן לקחת קצת הביתה.

וכשיעקב טעם את הדגים האלה, הוא אמר לי

"תלכי לבאבי, תלמדי להכין, כי יום אחד אפחד לא יידע את המתכון"

וערב חג אחד, כשהכנת, באתי ועמדתי לצידך, לראות איך את מכינה, כדי שייצא לי בדיוק בדיוק.

אז אני עומדת, ומציצה במתכון כל כמה רגעים לראות מה צריך לעשות, ועושה בדיוק בדיוק.

את יודעת, באבי, איכשהו תמיד לפני חג כשאני מחפשת גיוון לדגים, בסוף אנחנו מגיעים ל"זיסנזויר". אני מציעה רעיונות

ואז יעקב אומר: "אולי נכין זיסנזור?"

וגם השבוע, כשסידרנו את התפריט לחג, יעקב אמר :

אולי נכין זיסנזור? אבא שלך בא, והוא כלכך אוהב את זה…."

אבל את יודעת באבי…. השנה אני לועושה ממש בדיוק….. כי הילדים, קשה להם עם העצמות של הקרפיון, אז בשושו בסתר החלטנו ל"סלמן" אותו.

ואני מגלה לך שיצא ממש דומה.

לא כמו, לא בדיוק, אבל דומה….

אני עומדת ליד הסיר, מחלקת את המנות לכלים, מסדרת יפה שלא יתפרק

ואני כלכך מתגעגעת אלייך.

כלכך.

איך זה , שבחגים אני פוגשת אותך במטבח שלי, ואת כלכך שם, אפילו שאת אינך.

ואולי זו המהות שלי מי ושל מה שאינו.

להיות שם הכי חזק בתוכינו, מכח הגעגוע.

וכנראה עבורי זו את שאינך, ועוד כמה דברים שמתגעגעים בי, ולכל אחד אחר -יש את ה"אין יש" שלו.

שנה טובה לך באבי.

הלוואי שהייתי יכולה לספר לך את זה שתשמעי, שתהיי.

בטח היית שמחה.

אולי גם היית אומרת שאני יכולה לשים קצת יותר חומץ.

השנה בטוח יבוא המשיח, אז אתן לך לקרוא את הגעגועים שלי.

ולטעום.

 

נון בית,באבי

ישלי סיפור בשבילך.

ספתא דסי  הכינה סיר.

שמרה לאבא

שמרה ליעקב

שמרה לשמוליק

שמרה לאילה,

שמרה לצביאריה

ובחול המועד ספתא תעמוד להכין עוד כי המצב פה עף.

גיטיומטעב, באבי.

אני אוהבתותך❤️

 

 

מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

WhatsApp Icon

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

Gmail Icon

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים