מה אומרים השנה במסיבות הסיום? נדמה לי שספר במדבר שאנחנו קוראים כעת בתורה יכול לתת לכולנו כיוון:
עם ישראל נודד 40 שנה במדבר. הוא חווה עליות וירידות, הפתעות ומלחמות, הצלחות וכשלונות. אבל יש דבר אחד יציב – במרכז של הכול תמיד נמצא המשכן, המרכז הרוחני של העם. בכל שנות המסע במדבר, כל השבטים מסודרים סביבו, ובכל תחנה שאליה הם מגיעים, הם קודם כל בונים את המשכן, את הלב הפועם של הקדושה, של הזהות. זה מקום העבודה הרוחנית של הציבור.
הילדים שהתחילו את בית הספר היסודי עם הקורונה, חוו אחר כך את ה-7.10, והם מסיימים עכשיו, אחרי מבצע "עם כלביא". עם כל הטלטלות והאתגרים – הערכים שההורים והמורים שלהם הנחילו להם, הם העיקר. ה"משכן" הזה הוא יציב, נצחי וקדוש.
זכיתי לדבר בכמה מסיבות סיום בזום בימים אלה. שאלתי אותם מה ה"משכן", מה הערכים שהיו יציבים בתוך כל הטלטלות, וקיבלתי תשובות מרגשות. מתברר שלפעמים דווקא האתגרים – מחברים אותנו עוד יותר אל ה"משכן", אל הלב, אל הזהות היהודית והסיפור המשותף שלנו.
תודה עצומה לכל אנשי החינוך על עוד שנה מאתגרת. שנזכה כולנו, גם בחופש הגדול, ובכל המסעות והאתגרים בעתיד, לשים תמיד את ה"משכן" במרכז.
בשורות טובות.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
