בוקר טוב. שעות סוערות. סיפור של תקווה לשבוע החדש, ששלחה אליי עינת גרוסברגר מרמת הגולן:
"יום רביעי האחרון התחיל בניסיון להרוג אותנו. טוב, אולי לא אישית, אבל כשיורים 50 טילים לאזור שבו אתה גר – יש נטייה כן לקחת ללב.
בהתחלה זה נשמע רע. פגיעות ישירות בקצרין, יש לכודים, אבל אחרי חצי שעה התברר ששוב נס גדול היה פה והפגיעה הייתה בעיקר ברכוש. העם עם הגולן, והקב"ה יחד איתו. ב"ה.
בדיוק באותו הבוקר יצאנו מהגולן דרומה, לחופשה משפחתית. ברכב חיפשנו רעיון לפעילות, ואז אחד הבנים נזכר שראה פרסום של 'נפש בנפש' על טיסות עולים שמגיעות היום. אז ניווטנו ליעד: אולם קבלת הפנים בטרמינל 3, שם פגשנו את נציגות ארגון 'נפש בנפש' ועוד כמה משפחות שהגיעו גם הן לקבלת הפנים.
לקח קצת זמן עד שהעולים יצאו, אבל בפרספקטיבה של 2000 שנות גלות, זה בקושי גיהוק. מהרגע שעגלת-המזוודות הראשונה התגלגלה לאולם, נושאת מאחוריה משפחה נרגשת – אי אפשר היה לעצור את הדמעות.
שירה ודמעות, ריקודים ודמעות, חיבוקים ודמעות. ושבו בנים ובנות וסבים וסבתות – לגבולם. ניגשנו לזוג מבוגר יחסית שראינו שם, והתחלנו לדבר איתם. סיפרנו להם שאנחנו מהגולן והם התעניינו במצב הבטחוני פה, אבל אנחנו התעניינו יותר בשאלה איך דווקא עכשיו, בשנה כזו הם החליטו להגיע.
והתשובה הממה אותנו: 'כבר שנים אנחנו חושבים על עלייה', הם אמרו. 'אבל אחרי שמחת תורה הבנו, שהגיע הזמן'. וואו.
עוד ועוד משפחות הגיעו, ופשוט ראינו נבואה מתגשמת לנגד עינינו, מתוך ההפטרה של הנביא ישעיהו שקוראים בשבת: 'שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ'.
חמאס, חיזבאללה, ושאר שלוחות אירן, שומעים?
אנחנו כל כך הולכים לנצח.
שבוע טוב, בשורות טובות".
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
