טלי משיבה: איך מתמודדים עם העצבות שפתאום מגיעה?

שאלה
היי טלי, אני בדרך כלל מאוד חזקה
תמיד תומכת באחרים ועושה את זה באהבה
אבל לפעמים נופלת עליי פתאום תחושת עצבות, ואני לא יודעת מה לעשות איתה או מה היא באה לומר
לרוב היא חולפת אחרי כמה שעות, אבל מסקרן אותי לשמוע מה דעתך

טלי משיבה:
שלום לך יקרה
לפעמים עצבות מגיעה בלי סיבה שברורה לנן
זה יכול להיות ביטוי של עייפות רגשית, מותשות, סערה פנימית שעדיין לא עלתה למודעות, או זיכרון שהלב נושא והשכל שכח
ואולי, בהמשך למה שכתבת על התמיכה שלך באחרים, העצבות מבקשת להזכיר לך לתמוך גם בעצמך.

בעל התניא מלמד אותנו שכאשר העצבות מופיעה, באמצע היום באופן פתאומי, זו  עצת היצר שמנסה למשוך אותנו למטה.
המטרה היא לא להילחם בעצבות, אלא לברר אותה ויחד עם זה לא לאפשר לה לנהל אותנו או לשבש את יומנו

לכן, כשאת מרגישה שהיא מגיעה, נסי "לקבוע איתה" פגישה מסודרת.
כתבי לעצמך ביומן (כן ממש ביומן) זמן מוגדר ותחום שבו תיפגשי איתה
עד אז, חזרי ליומך מתוך הסחת דעת מכבדת

אם תרגישי שהיא לא מרפה, אפשר להקדים את המפגש ולתחום אותו בזמן.

כיצד תוכלי לנהל את הפגישה עם העצבות בלי שהיא תשתלט ותטביע אותך?

הנה תרגיל שיכול לעזור לך לנהל את התקשורת ביניכן ולהפוך את העצבות להזמנה להתקרבות לעצמך
תוכלי להיעזר בכולו או בחלק ממנו, לפי מה שתרגישי שנכון לך

תרגיל מודעות
לדבר עם העצבות
משך התרגיל כ 15–20 דקות
ציוד: דף, עט, פינה שקטה
המטרה: לפגוש את העצבות בלב פתוח מתוך קשב אמיתי ולהכיר אותה לעומק, בקול ובצורה
שלב 1
להסכים להיות ולהיפגש
שבי בשקט, שימי יד על הלב ואמרי לעצמך בקול רך
"אני מרשה לעצמי להיות עצובה ולהיפגש עם מה שעולה בי
הלב שלי זקוק לרכות, ואני כאן בשבילו"
שלב 2  תחושת הגוף

עצמי עיניים והתבונני איפה בגוף את מרגישה את העצבות
וכתבי:
איפה היא יושבת בתוכך?
ואיך היא מרגישה שם? (אולי כובד, לחץ, חום, חנק, ערפל, ואולי משהו אחר)

שלב 3  דמות לעצבות
שאלי את עצמך ונסי לענות באופן הכי יצירתי וספונטני שתוכלי:
אם העצבות הייתה דמות, איך היא היתה נראית?
כתבי עליה כמה שורות, תארי:

איך היא נראית?
איך היא יושבת/עומדת?
מה חשוב לה לומר לך?

שלב 4  שיחה פנימית
כתבי דו־שיח בינך לבינה
גם אם הוא לא הגיוני
דוגמא לשיח כזה
אני: למה באת?
העצבות: כי שכחת אותי
אני: מה את צריכה ממני?
העצבות: שתשימי לב, שתחבקי, לא תדחיקי

שלב 5  בירור שורשי
שאלי את עצמך והתבונני
מה העצבות באה ללמד אותי?
על מה היא מגינה?
מה אני לא מרשה לעצמי להרגיש בלעדיה?

שלב 6  מכתב חמלה לעצמך
כתבי מכתב מהנשמה שלך למקום שבו את נמצאת עכשיו
אפשר להתחיל ב
"____ אהובה, אני יודעת שאת מרגישה עצובה
אני כאן להזכיר לך…"

תרגיל המשך
העצבות כמצפן פנימי
המטרה: להפוך את הקשב לעצבות לצעד ממשי של התקרבות לעצמך והתקדמות
בחרי פעולה אחת של חסד עבור עצמך
תוכלי️ למשל
*לשתף מישהי קרובה
*להקדיש זמן קצר למנוחה או למשהו שאת אוהבת
*ליישם תובנה שעלתה מהשיחה עם העצבות
אמרי או/ו כתבי
"הפעולה שתהיה החסד שלי לעצמי היום היא: _________"

2. הרחבת הכלי שלך לקראת השלב הבא בהתפתחותך
   אמרי או/וכתבי אמונות רחבות שאת רוצה לאמץ לעצמך בעקבות המפגש עם העצבות
   לדוגמא
   "אני רוצה לבנות לי חיים מתוך הקשבה למה שעובר עליי"
   "גם כשאני עוצרת, אני בדרך"
   "כשאני נותנת מקום לעצבות, אני נותנת מקום למשהו חדש שמבקש להתפתח בתוכי "

יהי רצון שהמפגש עם העצבות יחבר אותך לשמחה פנימית אמיתית ונובעת.

בהצלחה יקרה והרבה סעייתא דישמיא.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

טלי משיבה: האם חוסר קבלה עצמית נובע מחוסר מודעות? איך אפשר להחזיק אמונה ושמחה כשאני על סף קריסה? שאלה כואבת: איך 'משחררים' ממישהו שהיה בשבילך כל כך הרבה? טלי משיבה: איך מושכים אליי שפע לחיים בעזרת כוח המחשבה? שאלה כואבת: "איבדתי אדם אהוב ואני כועסת על הקב"ה, מה אני אמורה לעשות עם זה?"