אלול
שערי שמים פתוחים
כיתות חינוך נעולות
אולי כי שכחנו את המהות
הפכנו חינוך ממהוּת למעוֹת
כסף עובר לסוחר
לא יכולה לשמוע בליל של מילים
על הקצאות, תקציבים, מכסות, שיבוצים
מילים מנוכרות כל כך
מזכירות ימים אפלים
עומדת מהצד השנה
כאמא ולא כילדה
ולמרות שהגדולה עולה לכיתה ט'
אני מחוץ לסיפור
וטוב שכך
שמחה שהלב שלי שקט
לא מתערבב
וזה לא שהוא לא יודע
הוא מכיר מקרוב
אחות מעליי סיימה בסמינר החדש בממוצע 98
מצטיינת דיקן בעולם מקביל
אני בחרתי מקום אחר
אלוקים בחר לי מסלול שונה
ראש היה גם לי
תעודות חלקות היו אצל כולנו
אבל הלב לא רצה להגיע בכוח
הלב שלי ביקש רוח
וקבלתי…
שמים אפורים של לונדון
קבלו את פניי
רעמים שמיישרים עקמומיות של הלב
סמינר עם מורות אמיתיות
של פעם.
ממש של פעם.
שלמדו בעצמן אצל שרה שנירר.
והרב בנימין דונר שליט"א
איש של אמת וענווה
כמה חסרה לנו הבנה
כמה אנחנו זקוקים לה,
לענווה.
ושקט אנגלי טיפוסי
שקט, כי אין ימין ושמאל
אין דגל, ש"ס או אגודה
אין שמור לי ואשמור לך
אין שלי שלך, אנחנו והם.
חינוך לא מעורבב בפוליטיקה דביקה
השנים המכוננות בחיי היו שם
קבלתי, כי החינוך הגיע בפילטר נקי.
ישר מהלב.
בלי משחקי כסאות מכוערים
בלי התנשאות ושפתיים קפוצות.
חינוך יכול להגיע גם אחרת
בענווה, באהבה,
ביראת ה' אמיתית,
לא מרוּמה.
לדבר בשם ה' באמת
לא לחלל את שמו באמתלות שווא
של פך שמן טהור
כמה חושך אפשר ליצור
כשאתם מבקשים להדליק אור
כמה חשוך ופרימיטיבי
להאמין שמוצא כזה או אחר
מגדיר אישיות של אדם
יכול להגדיר נשמה עם אור אין סוף
השמש שוקעת עכשיו
תשקע ותזרח שוב
אותה עוולה ואיוולת
תפגוש בנו שוב שנה הבאה
ליקוי ירח בשמים מעליי
שמים שחורים
פוסעת שלוש פסיעות אחורה
לבקש שלום
שלום של אנשים עם עצמם
שלום עם בורא נפשות
וחסרונן
להחיות בהם בני אדם
ואולי אחרי לבנה מכוסה
יגיע אור בהיר
שיגע בלבבות כהים
שחור ולבן זה מבפנים
"וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה
וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים"
בקרוב אמן.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
מזדהה. מאוד מאוד יפה! אהבתי
הגיע הזמן שגם בשידוכים דברים ישתנו, ויפסיקו את ה"חצי/חצי" "רבע/חצי" החצי הנכון/הלא נכון וד"ל.