פתחי לי. כאן וככה ועכשיו./ נעמה

ביום אחד כזה עמוס בעבודה, עברתי לי ליד החלון הגדול במשרד, החלון ההוא שצופה אל חצר העישון של הקומה, וראיתי שבדיוק מתקיים בחוץ מניין של מנחה על פי נהלי התו הסגול. אז התקרבתי קצת כדי לנסות לקלוט איזה קדיש או ברכה, ופתאום שמעתי את הצעקה – –

"ה' ה', קל רחום וחנון….."

זכו הגברים, וסדר י"ג מידות מתוקן להם בתחנון, אבל כשאישה כמוני שומעת את המילים האלו, המחשבה שעולה מיד היא "סליחות".

ובתוך המשרד, על יד המחשב , נרעד לו פתאום מיתר בלב.

אלול. המלך בא לשדה.

ואין מה לחכות לשעת השקט, כי תסמכו על היצר, היא לא תגיע גם כשחנוכה יחלוף.

אין מה לחכות שיתקרב, שיהיה כבר ממש רציני ככה, הדקה התשעים של עשרת ימי תשובה,

כי תסמכו על השטן שגם אז ימלא את סדר היום במטלות וטרדות ושאר עיסוקים.

המלך מגיע, כאן ועכשיו.

ואני בוחרת להמליך אותו עליי –  כאן ועכשיו והרגע.

ממליכה את ה' בשימת לב אל מול שיחת חולין שכמעט מתחילה להתגלגל באמצע ישיבת עבודה מעורבת משתתפים. לוקחת לי רגע של עצירה, של זהירות, מציבה לי חומה של זהב ואבנים טובות, ושומרת את נפשי בתוכה. טהורה.

ובנשימה שאני כל כך מתאמצת לקחת עמוק לריאות לפני שגל כעס שוטף וסוחף בלי שליטה,

או בניסיון לאסוף את חוט המחשבה האבוד של תפילת מנחה בין צעצועים מפוזרים, עם עין אחת על התינוק שזוחל לצינור המים במרפסת, ושתי ילדות שמחליטות ממש הרגע לריב…

המלך בא, ואנחנו לא תמיד מצליחות לפנות ערב לדף ועט של חשבון נפש. לפעמים זה רק בכי כזה, שמתגלגל בגרון , עייף ומבולבל, וגם הבכי הזה, עם הדאגה שלנו מה יהיה, והפחד מהכותרות המאיימות בעיתון, והתסכול על הרצוי, המצוי, ומה שביניהם, גם הבכי הזה הוא תפילה.

ואפשר לקחת את הבכי הזה, שנבכה מאליו,  ולהוסיף לו תפילה לגילוי כבוד שמיים במהרה. ואיזה מין חוט של אהבה אז נקשר לו, מעמקי יום של חולין, אליי שער השמיים.

אז אל לנו לחכות לשעת כושר שתבוא. במקום זה, נהפוך רגעים של יומיום לרגעים של קרבת אלוקים.

שכינה באה לשרות בביתנו, ובליבנו, ואנו רק צריכות לתפוס בשתי ידיים את הרגעים האלה, בתוך המרוץ, לתפוס את המרוץ עצמו, שכל כולו מרוץ מופלא של אישה יהודייה, ואותו להגיש מנחה למלך.

וברגעי החסד שבאים עלינו, כשמזדמן לו קצת שקט בתוך ההמולה, זה הזמן למחשבה טובה, וקבלה קטנה ומרוממת של המלכת השם.

המלך בא. כמה זקוקות אנו לקרבתו. הלב ער, ומרגיש, וקול דודי דופק, מבקש פתחי לי….

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

מלאכים של מטה /אפרת צ. מהתחלה מדוכדכת ליום מוצלח: הפטנט שמשנה את היום/ איידלא בליזינסקי אני גם רוצה להידבק/ ברכי מצמרר: מכתב שהוא סוג של נבואה/ אודל קליגר טעות הקלדה, פרחי בר והרגעים הקטנים של החיים / נעמה