שלוש שנים בדיוק מאז אותו יום בו השיבה חני ויינרוט ז"ל את נשמתה ליוצרה, כשברגעיה האחרונים ניצבים לידה בעלה, ילדיה, משפחתה ועשרות אלפי נשים שהיא הצליחה לגעת להן במקומות המדוייקים בנפש, לרומם ולחזק אותן.
שלוש שנים לאחר לכתה, הן עדיין מהדהדות. המילים של האישה שהביטה לחיים בעיניים, ובחרה להילחם על כל רגע בהם, ולנצל כל נשימה כדי לתת עוד משמעות לנשמה אבודה. הן ממשיכות להדהד בליבותיהן של כל אותן נשים ועוד אלפי נשים, גם כאלה שלא הכירו אותה באופן אישי או נחשפו אליה עוד בחייה.
חני היא דוגמא למי שחיה את החיים בכל מצב. לא עברה לצידם, לא הביטה בהם ונכנעה, אלא חיה ונשמה כל רגע בחייה שנעה בין כל כך הרבה זויות כדי לבחון אותם ולנסות להבין את התפקיד שלה בסיטואציות השונות.
ודווקא ביום הזה בו נדם ליבה, אני לומדת ממנה ומההתמודדות שלה לבחור בחיים. לא להיכנע או להצטער על מה שאין ביכולותנו לשנות, אלא לבחור לחיות יחד עם זה ולמרות הכל. למרות הווירוס, למרות הקשיים הכלכליים או הבריאותיים או האישיים. קשיים שכל אחת ואחת מאתנו מתמודדת, להמשיך לבחור ולחיות את החיים במלואם.
כשאני, בתור עוד אחת שהושפעה כה רבות מחני, חושבת על המסע שלה, אני מקבלת השראה להסתכל על הקשיים בחיים שלי ולראות איך לחיות איתם ולא ליפול בגללם. אני מקבלת על עצמי ביום הזה, שלוש שנים לפטירתה של חני, לבחור בקושי אחד, זה שבדרך כלל מעציב אותי, משבית אותי או מדכא אותי ולחיות איתו ולמרות שהוא קיים ואולי אזכה גם להבין שהצמיחה היא בזכות הקושי ולא למרות.
חני יקרה , תמליצי עלינו טוב כמו שרק את יודעת , ספרי לו לאבא כמה קשה לנו במיוחד בתקופה הזו.
ת.נ.צ.ב.החני ויי
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ לשיח נשי חרדי 'קול כבודה' לחצי כאן
