מציאת אושר בתנאים של אי וודאות
כשהתבקשתי לכתוב מאמר על התמודדות מיטיבה בימים של קורונה, חשבתי שהציבור כבר רווי. רווי ושבע מקריאת כתבות, מדיונים ממוחזרים על דכאון בעקבות הסגר והבידוד החברתי, על חרדות בעקבות המצב הרפואי או על מצוקה נפשית בעקבות התמודדות עם מחסור, ומצוקה כלכלית כתוצאה מהמיתון במשק… יחד עם זאת נראה כי המצב העיקרי איתו אנו מתמודדים בחודשים האחרונים הנו בעיקר מצב מתמשך של חוסר ודאות. ואפשר שחוסר הוודאות הגדולה מייצרת את שאר הקשיים.
ההגדרה הבסיסית של אי וודאות היא "מציאות שבה המובן מאליו מוטל בספק". נראה כי מעל הכל התקופה בה אנו חיים עמוסה בשינויים, בהבטחות שלא נועדו לקיום ובחוסר שגרה מתמשך. ניתן לאמר כי הבלתי קבוע הפך לקבוע.
מדוע זהו מצב מיוחד? לרב, בני האדם מעדיפים סדר יום צפוי, דרכים ברורות להשגת פרנסה ויכולת לתכנן תכניות לעתיד כמו קביעת תאריך לאירוע כל אלו מרכיבים את הביטחון העצמי שלנו בזהותנו ובקיומנו. אדם מטבעו שואף לכך (כן, גם אלו ש"שונאים שגרה"…)
מצב זה מאתגר את היצירתיות שלנו, את הקשב ואת סף התסכול. אנשים רבים חווים בוודאי טלטלות בעקבות הודעות על ביטולים כאלו ואחרים, פיטורין, התמודדות של ימים ארוכים כאשר הילדים בבית ללא שגרת יום, ועוד…
היכולת להיות באי וודאות היא בעצם מיומנות פסיכולוגית, יכולת ייחודית של הנפש אשר מסוגלת לשהות במצב שהוא חסר החלטה, במצב בו החלטות משתנות במהירות. קרוב לוודאי שרב האנשים חוו תחילה חרדה מסויימת כשהשגרה התחילה להיסדק, אולם נפש חזקה או נפש הרוצה לחזק את עצמה עליה לתרגל שהיה מתמשכת במצב של אי וודאות. היכולת להיות חסון רגשית ומסוגל לתפקד גם כשהמחר אינו ברור לי לחלוטין משרתת אותנו במידה רבה מתלות רגשית. תלות באישור הסביבה, תלות בלוח זמנים ספציפי כדי לעמוד במשימה. כשניסיתי לבחון כיצד אני מגיבה לחוסר הוודאות שמתי לב כי בתחילה היא מאתגרת את כל ההרגלים הקבועים שלנו ובד בבד לאורך זמן היא הסבה לי שמחה מסויימת.
אולם הדבר לא קל כלל ועיקר, אחת מהדרכים לתרגל שהיה במצב של חוסר וודאות הוא לדחות סיפוקים. אם אני אמורה לדוגמא לקבל מייל ובו הודעה על פגישה מתוכננת, כדאי להשהות מעט את ההצצה במייל ולעמוד מעט במקום של הספק-של ההשערה. אנו יודעים שגם היכולת לשער השערות כמוה כביטוי ליצירתיות ושהיה במצבים מתחלפים.
גם אצל ילדים רצוי וכדאי ללמדם לנשום מעט את ריחה של אי הוודאות ולאפשר להם להביע את סקרנותם, ולהציע הצעות מחודשות לבניית סדר היום.
"אם אדם מתחיל עם ודאויות, הוא מסיים עם ספקות; אך אם תנוח דעתו להתחיל עם ספקות, הוא יסיים עם ודאויות." (פרנסיס בייקון)
ליצירת קשר:
[email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
נהניתי לקרוא כל מילה.
אני התגרשתי מאדם עם הפרעות קשות ויש לי ילדים קטנים,המצב הזה של האי ודאות מלווה אותי תקופה ארוכה, כל פעם מחדש קשה לי עם החלטות בית הדין והדברים לא צפויים.
אשמח לקבל כלים מעשיים איך להתמודד עם המצב המתמשך הזה.